כל הפרויקטים
"דברים שלמדתי מאבא"
הפרויקט של
הילה קלעי נובוטני
חשבתם פעם מה תותירו בעולם בלכתכם? מות אבי, הביא אותי לחפש את קולי דרך צוואתו. אילו שיעורי חיים למדתי בחייו ובלכתו... ספר לזכר ולמען החיים.
53%
30,810
מתוך 58,000
35
ימים נותרו
235
תומכים
הכל או כלום.הפרויקט ימומן רק אם יגיע ליעד הגיוס עד ל- 25/06/2019

אני מתרגשת להזמין אתכם לקחת חלק בהוצאת הספר שלי "דברים שלמדתי מאבא" 


חשבתם פעם מה תשאירו אחריכם?

מה יישאר כאן אחרי לכתכם?

הזמן הוא עכשיו!

חיו את חייכם בפשטות ובמלאות.


קצת על הספר: 

הספר שלי כתוב מתוך החוויה האישית שלי,

שהחיים היטלטלו ביום בהיר אחד.

הספר מאפשר נגיעה וחיבור לעולם הרגשי, למחשבות, לזיכרונות שלי, שלנו

אבל לא רק.

החוויה האישית הולידה תובנות, שהן בעלות ערך עבור אנשים באשר הם,

ספר, שפותח צוהר אל הלב מתוך חיבור לערכים, לחוויות, להוויית חיים,

שיוצרת שלם חדש.

"דברים שלמדתי מאבא"

ייצא לאור בזכות ויחד עם התמיכה שלך!

תודה!

קצת עליי:

שמי הילה קלעי נובוטני, אני פסיכולוגית חינוכית מומחית, בת זוג לגיא, אמא לשלוש בנות מופלאות, בת, אחות וחברה.

עובדת עם אוכלוסיות מגוונות - צוותים חינוכיים, הורים, מתבגרים וילדים. 

חובבת שירה ואנשים.

מאמינה בטוב, בכנות, באמת, בפשטות.


איך הכל התחיל ומאחורי הקלעים של המחשבות והתהליך: 

בוקר אחד, בלי שום אזהרה, נדם ליבו של אבי.

שבוע לאחר מותו נוצר מה שהפך לספר...

ביום שני, 6 במרץ 2017, ברגע אחד ומפתיע, נדם ליבו של אבי האהוב.

לא היתה לכך שום הכנה. לא ניתן היה לצפות את זה מגיע. הוא לא היה חולה. להפך, היה אדם פעיל ומלא שמחה בלב תמיד.

ברגע אחד, הקרקע נשמטה מתחת לרגליי, לרגלינו - המשפחה והחברים.

מצאנו עצמנו מנסים לצייר את דמותו הכל כך אהובה ומוכרת של אבא מתוך הזיכרונות והחוויות של כל מי שפגש בו לאורך חייו.

בתום השבעה הסוערת, העצובה, הממלאת והמרוקנת של אבא, כתבתי רשימה של דברים שלמדתי מאבא.

דברים שהרגשתי שאבא לימד אותי מעצם היותו הוא. במילותיו ובהתנהלותו היום יומית. 

שנה וחצי אחר-כך, החלטתי לבחון מחדש את הדברים, הוצאתי את הרשימה ובדקתי - מה בעצם המשמעות של הדברים עבורי?

כיצד כל אחד מהמסרים עובר דרכי אל ילדותיי?

מה הייתי רוצה שינכח יותר בעולמי? ומה חוסם את הפעלתם של הערכים האלה?

כל רעיון, כל מחשבה, כל ערך, הפכו לפרק בתוך הספר שנכתב לו.

למדתי שיעורי חיים בהתמודדות עם האבל האישי, ואת כל אלה העליתי לכתב בסדרת פוסטים ברשת החברתית.

סדרה שהפכה משמעותית יותר ויותר ולבסוף התאגדה לספר.

לכל פרק נוסף שיר שהיווה השראה, התחבר לרעיונות ויחד עם תמונות

שמצאתי מרגעי חיים וזיכרונות

נשזרו להן משמעויות לאסופה של 61 פרקים.

כמניין שנות חייו של אבא (אשר למעשה נפטר חודשיים לפני יום הולדת 61 שלו).

ספר שנולד בהשראת הערכים שלמדתי מאבא שלי שנפטר במפתיע.

ערכים אותם העביר לי ולאחיי (ולכל מי שפגש בו) במילים ובמעשים.

ספר פשוט וקריא, מלא במסרים יום יומיים, המכוונים את הקורא למסע של עצירה וקשיבות, לצד טיפים לתרגול כל ערך.

הרעיונות המוצגים בספר, על אף פשטותם, ניתנים לפרשנות אישית מגוונת, זה סוד הקסם שלהם.

ספר שיכול להיקרא בבת אחת או לאט לאט, ובשני המקרים,

ניתן לחזור אליו ולהתחבר לכל סיפור מזווית אחרת, כל פעם מחדש.

ספר שמעבד שכול ונותן תקווה

ספר שהוא מורשת וקריאת כיוון

ספר ששני לבבות מקופלים בין דפיו.

טעימה קטנה מהספר:

חפשו לכם השראה

איפה שישנה תשוקה לעשיה, ישנה השראה.

אבא היה יוצר ומעורר השראה, בפשטות שלו, בנגישות, בכנות ובשמחה שהפיץ.

השראה היא מנוע ליצירה. לעשייה.

חפשו לכם השראה.

ההשראה יכולה להיות סיפור חיים של אדם, עשייה, מישהו שיעורר בכם צורך לנוע.

השראה יכולה להימצא בטבע, ברגע אחד של שקיעה או זריחה. בדרך שבה רוח עוברת בשדה, בהתבוננות בגלים.

השראה יכולה להגיע מדברים שנאמרו, צולמו, או נכתבו

השראה נצבעת בצבעים שאנחנו מחזיקים אצלנו.

כל דבר שנכתב, כל רגע או תמונה שמעוררים בנו השראה,

יכולים להיות כאלה בזכות המשמעויות שאנחנו נותנים להם.

עשו לכם משמעות.

שימרו משפטים שנגעו בכם, צלמו תמונות שנחרטו בכם, שוחחו עם אנשים, כיתבו מילים טובות

מלאו את המנוע הפנימי שלכם

חיים של משמעות,

זאת השראה עבורי.

ומה מעורר בכם השראה?

הישארו בתנועה

אבא שלי היקר היה בתנועה מתמדת. בחשיבה, בלמידה, בסקרנות וכן גם פיזית. היה נדמה שהוא נע כל הזמן, כדי להספיק משהו.

מעניין, אפשר להתבונן על תנועה זו כחוסר שקט, אך גם כתשוקה לחיים. הוא היה הראשון שקם לסייע, לארגן, לפנות מהשולחן, להביא לבתי בדיוק בדיוק את הכפית שרצתה בארוחת הערב.

תנועה יכולה לייצר חוסר שקט אצל המתבונן. היא יכולה להביא אותנו גם לשלווה ולבריאות נפשית.
כמובן שניתן להתייחס לתנועה במשמעות הפיזית שלה - יכולת לזוז ולהתנועע. להביא את הגוף בכל פעם להצליח לבצע עוד ועוד מטרות שמוצבות לו.
אך לא פחות חשובה התנועה הרגשית - קוגניטיבית שלנו.

וכשאני מדברת על תנועה אני מתכוונת לגמישות, להתפתחות.
במקום בו מתרחשת תנועה מתאפשרת בעיניי הבריאות הנפשית.
בגמישות, אני מתייחסת באופן ספציפי ליכולת החשיבה הגמישה שלנו, יכולת לוויסות והתמודדות עם שינויים. היכולת שלנו לאחוז במחשבותינו גם וגם. תחושות שונות, חוויות אחרות.
תנועה יכולה להיות קדימה, אחורה או אפילו במקום.

איך אתם נעים במרחב האישי שלכם? מה מקדם אתכם קדימה? האם אתם זקוקים להישאר קצת במקום? או לנוע שוב אחורה כדי לבדוק ולבחון את עצמכם?


תודה שקראתם.

אני מתרגשת וחוששת וחושפת את הלב שלי,

ככה למדתי

ככה חונכתי, להעז להיות תמיד אני

את זה אני מבקשת להעביר הלאה

יש מגוון תשורות, בחרו אחת, תתמכו, תפרגנו, 

וכל מה שנדם ימשיך להשמיע את קולו.

תודה,

הילה.

רק רצינו לעדכן אתכם
שבשביל חוויה באמת מושלמת, עדיף לגלוש דרך דפדפן כרום, בואו לראות בעצמכם.