כל הפרויקטים
"היושבת במעגל" הספר
הפרויקט של
איציק אורון
אני מזמין אתכם לתמוך בהוצאה לאור של ספרי החדש "היושבת במעגל" שנכתב בהשראתן ולמענן של אלפיי נשים נפגעות אלימות ושעלילתו הסוחפת מלמדת ותומכת.
5%
2,810
מתוך 60,000
57
ימים נותרו
10
תומכים
הכל או כלום.הפרויקט ימומן רק אם יגיע ליעד הגיוס עד ל- 15/05/2019

אני מזמין אתכם להצטרף אלי לתמוך ולהיות שותפים להוצאת ספרי החדש "היושבת במעגל". 

מטרת הספר ליצור שינוי חברתי ולהושיט יד לעשרות אלפי נשים נפגעות  אלימות, אלימות שחוצה דתות ומגזרים ושגורמת לסבל רב לנפגעותיה.

ב2018 נרצחו 24 נשים על ידי בני משפחתן, אין לי ספק שאף אחד לא יכול להיות אדיש למספרים אלה, בכל יום אלפי נשים נחשפות לאלימות מצד בני זוגן, רובן אינן אוזרות אומץ להרים את ראשן וחיות כך שנים ארוכות, עד שמתממשת הכתובת שהייתה על הקיר והן הופכות להיות חלק מהסטטיסטיקה.

המערכת, אינה מכירה את כולן, כיוון שרובן אינן מתלוננות וממשיכות לחיות את חייהן תחת פחד מתמיד מהאירוע הבא שמגיע תמיד.

את "היושבת במעגל" כתבתי, מתוך הבנת גודל הבעיה והזדהות עם נשים שהחברה בה אנו חיים אינה מוצאת להן פיתרון וכן מתוך תובנה וידיעה עמוקה שאם מבעוד מועד, יינתנו לנשים אלו הכלים, הן תרמנה ראשן ותצאנה מהסטטיסטיקה.

כתב היד של "היושבת במעגל" מוכן להוצאה לאור, אך מפעת דחיפות נושאו שאין לי ספק שיכול לשנות חיים ואף להציל חיים, אינו יכול להמתין ולכן החלטתי להוציאו בעזרת תמיכתכם, תמיכה של אנשים רגישים, ישראלים איכותיים שתמיד יהיו שם להגיש עזרה לכל מי שזקוק.

זו היא הזדמנות לקחת חלק ולהיות שותפים בפרויקט הומני, בפרויקט שזקוק לתמיכתכם, ביכולתכם להעלות נושא רגיש זה לראש השיח הציבורי, עליכם רק להושיט יד ולתמוך ברוחב לב שיזכה אתכם בתשורות נאות וכן בהכנסת שמכם אל בין דפי הספר כתומכיו, אך יותר מכך, תזכו לסיפוק הרב של להיות בצד התומך והנותן, במיוחד כשמדובר במטרה כה נעלה.

בואו ונעזור לנשים אלה, לקבל כלים שינחו אותן אל חיים חדשים, מלאי כבוד ומשוללי חששות ופחדים. 

בתודה מראש, 

איציק אורון  

סופר, מורה ליוגה ורייקי מאסטר


על הספר

"היושבת במעגל" הוא ספר חדש מפרי עטי,  הספר נכתב בהשראתן ולמענן של אלפיי נשים הסובלות מאלימות פיזית, ורגשית ברמה יומיומית. (ספרי הקודם "הקוצר" יצא לאור בנובמבר 2018 בהוצאת כנרת זמורה דביר ונמכר כרגע ברשתות).

מטרת הספר היא, להביא את סיפורן המרתק של שבע גיבורותיו שבעזרתה של מדריכה רוחנית, אישה משכמה ומעלה, המלווה אותן ודרכה הן מגיעות לתובנות חדשות שעוזרות להם לשנות את חייהן.

עלילת הספר המשתרעת על פני 300 עמודים, שזורה באירועים סוחפים ומרתקים שקורים לכל אחת מהגיבורות, אירועים שנפרסים על ששת חודשי תכנית העצמה, בה לוקחות הן חלק ובסופה כל אחת מהן יוצאת לדרך חדשה כשהיא מלאה בביטחון עצמי ובעוצמה אישית.

תפקידו של הספר להביא אל המודעות הציבורית את מצוקתן של נשים וילדיהן, הסובלות מאלימות על כל צורותיה וחיות שנים ארוכות בפחד מתמיד שלרוב מביא עליהן חיים קשים ומחלות קשות, הספר בא להושיט יד לנשים אלה, לחזקן ולהאיר את זכותן לדרך חדשה ומלאה באור. 

באמצעות ההזדהות עם עלילת הספר ומתוך רצון לחקות את גיבורותיו, כל אישה הזקוקה לעזרה תגלה את העוצמה הפנימית החבויה בתוכה ותובנות חדשות על חיים עצמיים מלאי כבוד, ללא אלימות, חרדות וחששות, יהפכו להיות מטרה אליה תשאפנה והתוצאה שנשים אלה תחתורנה לשינויי. 

חלק מהפרק הראשון של "היושבת במעגל" מובא בהמשך הדף, אתם מוזמנים לגלול אליו ולקרוא.


על עצמי

שמי איציק אורון, אני איש עסקים לשעבר ובמסגרת זו עסקתי בארץ ובחו"ל בתחומים שונים ומגוונים. במקביל לעסקיי, מזה כעשרים וחמש שנה, למדתי לימודי רוחניות במרכזים רוחניים בארץ ואף לימדתי בהם ובמקביל תרגלתי יוגה בשיטת וינאסה ואשטנגה.
בשנים האחרונות, מתוך צורך פנימי שהיה חדור בתוכי שנים רבות, נטשתי את תחום העסקים ופרשתי לימודים במכון וינגייט, בתחילה לימודי מדריך ליוגה ואחר כך מורה ליוגה ועברתי את לימודיי בהצלחה.

בחמש עשרה השנים האחרונות, לא פעם התחלתי לכתוב ספרים שלאחר מכן נגנזו מפעת קוצר הזמן כיוון שאז, רוב זמני היה מוקדש לעסקיי. בשנים האחרונות, משהתפנתי, התיישבתי לכתוב את "הקוצר" ספרי הראשון שיצא בהוצאת כינרת זמורה ביתן ושהעורכת שלו היא הסופרת עטורת הפרסים, הגר ינאי.




ב"הקוצר" הבאתי שנים רבות של למידת תכנים רוחניים ועטפתי אותם בסיפור היסטורי יפה, סוחף ומרתק , נאמן למאורעות הימים ההם, סיפור שמשאיר את הקורא עטוף ברשמייו, חודשים לאחר שסיים את קריאתו. 
"הקוצר" שהתגבש בתוכי במשך שנים ופרץ החוצה והפך ליצירה מרתקת וסוחפת בת 370 עמודים המביאים אל בין דפיו את נופי ארץ ישראל, מדבר סיני ומצרים על מקדשיה המרהיבים ובכולם ביקרתי כבר לפני מעל עשרים שנה.


ולסיום, אני מזמין אתכם לקרוא חלק מתוך הפרק הראשון של "היושבת במעגל", קריאה מהנה!


היושבת במעגל

מאת איציק אורון

פרק ראשון - המפגש

עמדתי לפתוח את הדלת ולצאת, בטני פרפרה מתוך פחד משתק, אולי הוא יודע שאני מסתתרת כאן וממתין לי שם בחוץ, חשבתי בחשש ואם הוא לא ממתין שם, תמיד קיים סיכוי שאפגוש אותו סתם ברחוב, חשבתי תוך שאני מורידה את ידי מידית דלת המעון וברגל כבדה  לוקחת צעד לאחור ואחריה עוד רגל כבדה שרק הפחד מהגרוע מכל יכול לגרום ללהות כזו.

יד חמימה הונחה על כתפי וכאילו בלמה אותי מלשוב על עקבותיי, זו הייתה יהודית מנהלת המחסה, שכנראה מבעד לדלת הזגוגית של משרדה, עקבה אחריי יציאתי הראשונה מהמעון, תוך ניסיון קודם והבנה שאולי לא יהיה בי האומץ לעזוב את שערי המוסד, לאחר שמונה חודשים רצופים של שהייה במקום.

אני יודעת מה את עוברת אמרה יהודית, והביטה בי ברוך שהביא אל תוכי תחושת ביטחון ושלווה, תחושה לה התמכרתי, במהלך החודשים ששהייתי במעון המוגן אותו ניהלה.

אל תדאגי הוא שוב נעצר, הפעם יישאר שם תקופה ארוכה, בדקתי זאת עם העובדת הסוציאלית לפניי מספר ימים, צאי לדרך בבטחה ושובי עם האוטובוס הראשון במוצאי השבת.

הנהנתי בראשי מבלי לענות מילה על דבריה של יהודית. בצעדים קלילים משהו, חזרתי לעבר שער הברזל, הורדתי את ידית הדלת ויצאתי אל הרחוב, מיותר היה לציין, כי חשתי הקלה רבה בעקבות הידיעה שלא צפוי לי מפגש מאיים כל שהוא.

התחושה הייתה מוזרה, מוזר היה לראות את הרחוב מצדו השני של שער הברזל, כבר התרגלתי לראותו מעברו השני של השער הרהרתי תוך שהתחלתי לצעוד לכיוון תחנת האוטובוס מעבירה את התיק הקטן שאחזתי בידי האחת אל ידי השנייה כדיי לנגב את הזיעה הקרה שהצטברה בכף ידי בדקות האחרונות ונבעה מחששותיי טרם צאתי מבין כותלי בית המחסה.

שמי דורית ואני אישה מוכה. מזה שמונה חודשים שאני חוסה במעון לנשים מוכות במרכז הארץ. לפני כחודש פנתה אליי מנהלת המוסד בו אני חוסה וסיפרה לי על אישה מיוחדת במינה שמקימה קבוצת תמיכה לנשים מוכות הנמצאות במצוקה, היא הסבירה לי שהקבוצה אמורה להיפגש פעם בחודש בימים שישי ושבת ושאלה אם אהיה מוכנה להצטרף.

לא ידעתי במה האמור, אך הדבר הראשון שעלה על לשוני, כן בהחלט אהיה מוכנה להצטרף לקבוצה כזו, האמת שבאותו רגע חשבתי שכדאי לעשות זאת, רק בשל ההזדמנות לצאת מגבולות המוסד ולשנות אוירה.

כשבוע לאחר מכן, כבר נכחתי בפגישה הראשונה, פגישה בה השתתפו שבע נשים במצבי ועוד אישה אחת שהייתה אכן מיוחדת במינה, שמה היה יסכה לאה והיא הייתה זו שיזמה את רעיון המפגש וגם זו שהנחתה את כל המפגשים.

שבעת המפגשים החודשיים שערכה אתנו יסכה לאה, היו עבורי חוויה מעצימה שלנצח שינתה את חיי ואת חייהן של עוד שש נשים חזקות ואמיצות, שנאלצו להתמודד כל אחת עם מציאות משלה, מציאות שהייתה לא צפויה ואף אכזרית, אך למרות זאת לא הרכינו ראש ובאו בהתמדה לכל מפגש כדיי לרכוש להן כלים בהם יוכלו להיעזר ולהתחשל להיות לוחמות אמיצות שיעזרו לשאת את דיגלן של מיליוני נשים בעולם, ילדות, נערות ונשים שעוברות התעללות דומה בכל יום ושעה.

בבוקר יום שישי, הבוקר בו עמד להיערך המפגש הראשון, צעדתי עדיין מהוססת כשמרחוק ראיתי את תחנת האוטובוס, למרות דבריה של יהודית, לא יכולתי שלא להביט בחשש לצדדים ואף מדיי פעם לאחור, הדבר היה בלתי נשלט, הפחד נחרט בי כל כך עמוק, ששום דבר לא יכול היה למחות אותו במחי יד.

בלב פועם הגעתי לתחנה והתיישבתי על הספסל כשגבי מופנה אל זגוגית התחנה העבה שמאחורי, משעינה עליה את ראשי וקרירותה כאילו נסכה בי תחושת ביטחון כאילו חומה חוצצת ביני לבין כל רעה שעשויה להגיח מאחור, לאחר המתנה של מספר דקות האוטובוס הגיע והסיע אותי אל צידה השני של העיר, שם באכסניה היה אמור להתקיים המפגש הראשון עם מנחת הקבוצה והבנות.

לאחר נסיעה ארוכה ברחובות העיר, הגעתי אל קירבת האכסניה, ירדתי מהאוטובוס ישירות ברחוב שאת שמו רשמה לי יהודית על דף לבן וגדול ששלפה אתמול מהמדפסת שלה.

התחלתי לצעוד, תוך שהבטתי על הבניינים הישנים וחיפשתי את מספר הבית, הרחוב היה ריק מאדם, כנראה שביום שישי מוקדם בבוקר לאנשים עדיין אין מה לחפש ברחובות, חשבתי. לאחר דקות של צעידה, ראיתי מישהי צועדת מולי וכשהגיעה אליי, נעצרה ובהיסוס מהול בביישנות שאלה אותי אם אני יודעת היכן תוכל למצוא את האכסניה אליה התכוונתי אף אני ללכת.

הבטתי בה, על פי בגדיה הבנתי מיד שהאישה היא חרדית, ותהיתי לפשר הסיבה שהיא מבקשת להגיע למקום, אליו אף אני צועדת, אך הנהנתי ואמרתי, נראה לי שעברת את המקום, אף אני צועדת לשם, בואי נצעד יחד. היא הנהנה בראשה ועברה לצעוד לצדי, צעדנו בשתיקה מספר שניות ואז פתחה, שמי רבקה ואני מירושלים, מה שמך.

עד כאן חלק מהפרק הראשון של היושבת במעגל, אשמח מאוד באם תצטרפו אלי למסע הפיכת כתב היד לספר מרגש, סוחף, מלמד ומחזק ותתמכו בפרויקט שלי שהוא חברתי לחלוטין ונעשה למענן של אלפי נשים שזקוקות לו מאוד.

אני מודה לכם מראש,

איציק


















רק רצינו לעדכן אתכם
שבשביל חוויה באמת מושלמת, עדיף לגלוש דרך דפדפן כרום, בואו לראות בעצמכם.