כל הפרויקטים
יוצא דופן אופייני
הפרויקט של
גיל נתיב
"בנתיבי -יוצא דופן אופייני" ספר זיכרונות, התלבטויות ותקוות יצא לאור בעזרתכם -בואו ללכת איתי בנתיבי
14%
3,080
מתוך 22,000
59
ימים נותרו
17
תומכים
הכל או כלום.הפרויקט ימומן רק אם יגיע ליעד הגיוס עד ל- 20/03/2019

"בנתיבי -יוצא דופן אופייני" הוא ספר זיכרונות, התלבטויות ותקוות.
אתם מוזמנים לצעוד איתי בנתיבי ולהיות שותפים בהוצאת הספר לאור.

מי אני? 

"אופייני"?- אם גדלתם בישראל בשנות החמישים, הששים והשבעים, הספר יוליך אתכם לאור הזיכרונות של התקופה: למסלולים ומאכלים, שירים ודיבורים שאפיינו אותן שנים. 

"יוצא דופן"? כישראלי שחזר בתשובה, חזר בשאלה וחזר חלילה, אני אחד מ 3 הרבנים הרפורמים הראשונים שהוסמכו בישראל. באורח חיי אני קונסרבטיבי: שומר שבת, שומר צמחונות, ולומד כל יום דף תלמוד, אבל ממשיך להתלבט באיזה אלוהים להאמין ואיך תיחלץ ישראל מ'מלכוד 67'. בין תקופות של חילוניות ודתיות, שירתתי בצנחנים, נלחמתי בירושלים ב'ששת הימים', ובבקעת הירדן בשנים שלפני מלחמת יום כיפור. 

חוויות אופייניות הכתובות בסגנון יוצא דופן. הנתיב המתואר הוא מאביב 1946 (כשהורי התחתנו ובחרו בשם 'נתיב') עד קיץ 1990

עשר שנים השקעתי בכתיבה: הספר מתאר את חיפוש דרכי בין 'חילוניות' ל'דתיות', חיפוש שהתחיל כבר בילדותי. אם הייתה לך התלבטות דומה בשלב כלשהו בחייך, תמצא/י עניין רב בספר. אם יש לכם ולי חוויות משותפות אחרות - תיהנו ללכת לאור הזיכרונות...

בספר 500 עמוד, הוא בשלב עריכה סופית. ובזכותכם, הוא יצא לאור באביב 2019.

איך להפוך לשותפים? ניתן לבחור באחת ממדרגות התמיכה: בין 80 ל 1200 ש"ח באתר זה ולזכות בספר עצמו ובתשורות הנלוות.

אני מודה לכם מראש על הצטרפותכם אלי בנתיבי להגשמת חלומי.

  קטע לדוגמה מתוך הספר: תחילת הפרק 'אור חדש' (פרק שמיני)

פקיד הקבלה במלון בנתניה לקח את תעודות הזהות של זיוה ושלי, אמר "סליחה", והלך למשרד מנהל המלון. ה'בוס' הגיע לדלפק הקבלה, והסביר לנו שבית המלון חייב לשמור על שמו הטוב, ולכן הוא מקפיד ש"רק זוג נשוי מקבל חדר אחד. כשמגיעים גבר ואישה, שאינם רשומים כנשואים זה לזו, המלון מחייב אותם לשלם על שני חדרים נפרדים." "אנחנו כמעט נשואים," עניתי, "החתונה שלנו בעוד חודשיים. תסתכל בהזמנה ותראה שהתנועה ליהדות מתקדמת הזמינה לנו חדר גם ליום כיפור. הוזמנתי למלא תפקיד של רב בבית כנסת חדש בנתניה. כשנגיע שוב לפני יום כיפור, נביא אישור מהרבנות בחיפה שנרשמנו לנישואים." מנהל המלון נשם נשימה ארוכה! עומד לפניו צעיר מגולח, בלי כיפה על ראשו, בערב ראש השנה תש"ל (12.9.1969), טוען שהגיע לנתניה להיות רב בבית כנסת, ואם לא די בכך, הוא מגיע בחברת בת זוג ל'ירח דבש' חודשיים לפני החתונה. ראיתי שהוא מתאמץ לדלות מזיכרונו את המילה הנכונה. לבסוף שאל בהיסוס: "אתם רפורמים?" "כן, אבל בישראל קוראים לנו: 'יהדות מתקדמת'. אנחנו לא בדיוק כמו הרפורמים בארצות הברית." אמרתי. מנהל המלון הורה לפקיד הקבלה לתת לנו מפתח לחדר אחד.

'בית החלוצות' היה מקום המפגש הראשון של כמה משפחות, שהתחילה להתגבש ל'קהילת נתן-יה'. דניס וסילביה סונדרס (עלו ארצה מבריטניה) 'גייסו' את ישראל בן-יוסף כחזן. אחת הפעילות, שרונה גיל, זכרה אותי כילד קטן בכפר ידידיה. צוות הפעילים העריך שיגיעו בין 50 ל-100 מבוגרים לתפילת 'כל נדרי'. בפועל, נדחסו מאתיים איש באולם 'בית החלוצות'. את הרעיון לדרשת 'כל נדרי' קיבלתי מאבי, משה נתיב: 'כל נדרי' נועד להזכיר לנו שרוב חטאינו נעשים בדיבור. מרבית הנוכחים בתפילת 'כל נדרי' אינם פורצים וגונבים רכוש באישון לילה, ואינם מחסלים חשבונות עם יריביהם בסכין או אקדח. במילים אחרות: איננו משתמשים ברגלינו ובידינו לבצע עבירות. לעומת זאת, כולנו מדברים רכילות ולשון הרע, הרבה או מעט, וכולנו מבטיחים הבטחות שאין בדעתנו או ביכולתנו לקיים. המסר של 'כל נדרי' ליהודי כיום הוא: "מוצא שפתיך תשמור" [דברים כג 24]! פעם בשנה תביע חרטה על כל הפעמים שלא הצלחת לשמור את פיך ולשונך...