כל הפרויקטים
עורו אחים / רומן-מחזה
הפרויקט של
יונתן לוי
כתבתי ספר. הז'אנר: מחזה-רומן מדע-בדיוני פוליטי-כישופי. עמכם אוכל להוציאו לאור.
109%
32,691
מתוך 30,000
11
ימים נותרו
235
תומכים
הכל או כלום.הפרויקט ימומן רק אם יגיע ליעד הגיוס עד ל- 31/01/2019

בשנתיים וחצי האחרונות כתבתי ספר. שמו: 'עורו אחים'.

זהו רומן-מחזה. כלומר בהחלט רומן, לקריאה, ובה בעת דרמה, כנראה אחת הארוכות ביותר בעברית. 

הז'אנר: מדע-בדיוני פוליטי-כישופי. 

מנושאי הספר: הסתערבות, בצורת, חומוסיות ברסלב, מעצרים מנהליים, יחסי ישראל-ארה"ב, רפואה בטחונית משלימה, הפרעות שינה המוניות, כישוף לשוני-פוליטי, משמעות העם הנבחר, ניכור הורי, חינוך-עצמי, חלומות פרעה, השלכת פסולת ברשות הרבים, קבלה פסיכוטרונית, משחקי יריות רבי-משתתפים, חקלאות בעל, בנייה בשעווה ומפתחות תודעתיים להוויה אוטופית. 

הספר עובד לליברית של אופרה, שתעלה בעברית ביולי 2019 בפסטיבל אקס-אן-פרובאנס, בהלחנה של אדם מאור ובבימוי שלי. 

כך או כך זו היצירה השאפתנית ביותר שכתבתי, וכדי להוציאה לאור בהוצאת "דחק" - יש צורך בגיוס הזה. אשמח אם תעיינו בתשורות ותרכשו כמה. תודה מקרב לב!


* * *

מתוך "עורו אחים" 


(מערכה רביעית, תמונה רביעית: הסתננות)

ירון זהבי ניגש לדלת אפורה בקצה מסדרון ארוך בקומה החמישית בבניין פשוט למראה לא הרחק מאוניברסיטת תל-אביב, ונקש בה קצרות. "יבוא!" נשמע קול בריטון מחוספס מבפנים.

ירון נכנס למשרד הצנוע. ש', ראש הש"ב, עמד שם ברגלים פסוקות, ידיו מאחורי גבו, גבו אל ירון, ופניו העטויות משקפי שמש משקיפות מבעד לחלון. "ידוע לך וודאי מדוע הזעקתי אותך", אמר ש', ושרבב אצבע מתחת למשקפי השמש שלו, מוחה נוזל צהבהב מבלוטת הדמעות ומורחו לאורך הסהר הכהה והתפוח תחת עינו, עד לרקה, מצייר למחשבתו ראש חודש של מוגלה.

"מצב השינה של העם, אדוני ראש הש"ב'", ענה ירון בקול שקט.

"נכון מאד. הציבור הישראלי סובל מסיוטים וחרדות-לילה. מראות מלחמה, פיגועים, פוגרומים ותמונות מהשואה עולות בו מדי לילה, טורפות את לילותיו ואת ימיו. אנשי אקדמיה ניסו למצוא לכך תיאוריות היסטוריות וסוציולוגיות כאלו ואחרות, אך לא היה באף אחת מהן כדי להביא תועלת ממשית ולו לאדם אחד המתעורר בשלוש לפנות בוקר שטוף זיעה קרה."

"מה עמדת הש"ב בעניין?", שאל ירון, שכמו בן שיחו לא החשיב במיוחד את אנשי האקדמיה. ש' הסתובב והביט בירון מבעד למשקפיו הכהים.

 "הגיעו אלינו ידיעות על חוליית פדאיון השוכנת במערה מסתורית, שממנה הם חופרים מנהרות אל חלומותינו. זו חולייה ערמומית ומחוכמת, המבלה את כל ימיה בשינה רצופה, 24 שעות ביממה. מדריכם הרוחני הוא הדרוויש מקושטא, עבד אל-מאליכ אמין, המכונה 'הכלב', שנשאר במערה במצב של נים-לא-נים, כשאונתו הימנית בתרדמת ואילו השמאלית מאפשרת לו לתפקד בעולם הזה ברמה 4 בסולם גלזגו. הדרוויש משקה את חברי הכת בשיקוי מיוחד, העשוי פרופוליס, המתפקד בו זמנית כתזונה, כחומר חניטה מעודן המשמר את גופם בחיים על-פני האדמה וכסם מעורר המאפשר להם לשהות בעולם השינה בתודעה מלאה, ערים לעצמם וזה לזה. לפי חשבוננו הם עומלים מזה שבע שנים תמימות על מיפוי היפנוגיאוגרפי של גלי התטא העבריים, ובחודשים האחרונים הוכיחו שהם מסוגלים להסתנן אל חלומו של כל אדם בישראל ולערוך בו מופעי בלהה מדי לילה."

"זה פשר הצרחות כל לילה מהדירות שבשכונה", אמר ירון.

"בכל הארץ, ירון, וכנראה גם בתפוצות", אמר ש' בנימה רצינית, "משעה שחפרו המחבלים את מנהרותיהם הזדוניות אל שטחי החלום הקולקטיביים של עמנו במטרה לשבור את רוחנו ולמנוע מאיתנו שנת ישרים, הם יכולים להגיע לכל יהודי בעולם. אפילו שר הביטחון יעקב (יאנק) חלמנוביץ' סובל מאז חודש תמוז מביעותי לילה ואף מסהרוריות. אמש התעורר מצעקותיו שלו וגילה שבשנתו הלך להתחבא במטבח שלו ברמת-אביב, ברווח בין המקרר לתנור. הוא ביקש למסור לכם ברכת חזק ואמץ."

ירון חש את גודל המשימה בעמקי נפשו ובכל שרירי גופו. "מזימתם לא תצלח. היכן נמצאת המפקדה?"

"אוחז אתה בכיסאך?" שאל ש', "דבריי הבאים עלולים להפתיע."

***

כמה מילים על עצמי: העליתי מספר הצגות - בינהן "סדאם חוסיין", "רפול והים" ו"נפילים"; לפני כשלוש שנים פרסמתי בהוצאת "דחק" את ספר הדרמה השירית "מלכיטווס". לקחתי חלק בהקמתו של תיכון וולדורף שקד בטבעון, ומלמד בו תולדות אמנות, תנ"ך, פילוסופיה ותיאטרון. ערכתי את כתב העת "אדם עולם" ואני ממייסדיו של פסטיבל שייח' אבריק לתרבות אזרחית. אב לשלושה וגר בטבעון.