כל הפרויקטים
הספר- הודו צומת קסטינה
הפרויקט של
עדי ממוקה
הודו צומת קסטינה, הספר השני שלי. סיפור אהבה של אישה אחת ושני גברים שמתרחש בצומת שבין הודו לישראל. בואו נגשים חלום ונוציא את הספר לאור!
74%
26,675
מתוך 36,000
20
ימים נותרו
184
תומכים
הכל או כלום.הפרויקט ימומן רק אם יגיע ליעד הגיוס עד ל- 07/01/2019

הספר שלי, הודו צומת קסטינה, מוכן לצאת לאור ואתם יכולים לקנות אותו מראש ולגרום לזה לקרות!

היי זו שוב אני. כן, בפעם הקודמת זה הוכיח את עצמו, אז הנה אני שוב כאן.  

בפעם הקודמת שעשיתי מימון המונים, 286 אנשים קסומים תמכו בהוצאה לאור של ספר הביכורים שלי, ג'ויה. לקחו חלק, ריגשו אותי עם המילים שלהם וחלקם גם התרגשו מהמילים שלי.

גייסנו 31,200 ₪ בתוך שלושה שבועות וג'ויה הגיעה ללפחות שלושים מדינות, הרבה יותר ממני זה בטוח, והספרים ממשיכים להסתובב בכל העולם. כל זה קרה בזכותכם, ויכול לקרות גם הפעם.

גם הפעם בחרתי להוציא את הספר שלי לאור ביחד אתכם, פשוט כי אני מאמינה באנשים. הכי קל זה ללכת לבנק ולבקש את הכסף, אבל לראות אנשים נרתמים למען חלום של בן אדם אחר, זה דבר עוצמתי. זה מה שאני עושה ביום יום עבור אחרים והזכות כולה שלי, שהפעם, אתם תהיו השותפים שלי ותגשימו איתי חלום.

אז אני מחפשת שותפים לטיסה, להגשמת החלום. אני אשמח שתצטרפו למסע שלי גם הפעם, תיקחו חלק, תהיו שותפים ליצירה שלי, וכן, גם תביאו לי את הכסף שלכם. נמסטה!

בזכותם הספר שלי יכול לצאת לאור גם הפעם ואתם כמובן תזכו לקבל את הספר לפני כולם! אני מזמינה אתכם להיות שותפים מלאים שלי ולהיות מהראשונים שיכניסו קצת מקסטינה והודו לחיים שלהם. 


הודו צומת קסטינה, הוא הספר השני שלי. סיפור אהבה של אישה אחת ושני גברים שמתרחש בצומת שבין הודו לישראל. הפעם הגיבורה נוסעת הכי רחוק שאפשר, עד להודו. להכיר, להירגע, להתאהב, פשוט להיות. אולי בסוף היא בכלל תגיע לקסטינה?!

את הודו צומת קסטינה כתבתי מהלב, התאהבתי בדמויות, הבאתי לספר החדש ניחוח מקומי ישראלי, ניחוח של חו"ל או יותר נכון של הודו, שזה לא ניחוח כזה טוב, אבל יש לה את הקסם שלה.

זה ספר על אהבה. אתם הולכים להתאהב בטליה ואבשלום, הגיבורים של הספר, שייקחו אתכם אתכם למסע מרתק.

כשהוצאתי לאור את הספר הראשון, לא חשבתי שאכתוב ספר שני. אבל כמו שאומרים בהודו, סאב קוץ מילגה, הכל אפשרי. והנה זה קורה שוב.

אם אהבתם את ג'ויה, אתם תאהבו גם את הודו צומת קסטינה. לאורך שלושת השנים האחרונות גיליתי שלמילים שלי יש כוח. כוח לגרום לאנשים ללכת אחרי החלומות שלהם, לטוס לברזיל, להקים עסק, לאהוב באמת. זה כוח גדול ומתנה ענקית שהתברכתי בה.

אז איך נעשה את זה אפשרי? 

אנחנו עושים מכירה מוקדמת של הספר, כשהיעד שלי הוא לגייס 36,000 ש"ח. הכסף ישמש אותנו להפקה של הספר, לעורכת (שתציק ותגיד שזה לא מצחיק), לעיצוב של הכריכה (DONE), לעימוד של הספר (ידעתם שיש כזו עבודה?!) ועוד ועוד הוצאות שקשורות בהפקת הספר והוצאתו לאור.

בשורה התחתונה- היציאה של הספר לאור היא בידיים שלכם! בזכותכם זה יכול לקרות!

ואיך עושים את זה? בוחרים ממגוון התשורות שלי, את זו שמתאימה לכם!

וכמובן כל המחירים בקמפיין הם מחירים מוזלים, משמעותית מבדרך כלל!

"כולם נוסעים עד להודו וחוזרים מאוהבים. מדברים על איזה קסם שקרה להם, משהו שהם לא יודעים להסביר במילים. משהו אחר, קצב אחר. ואני פה כבר חודשיים ואני יודעת על מה הם מדברים, אבל נשבעתי שלא אהיה מאותם סטלנים שחוזרים לארץ ואומרים הודו מדהימה, רק מי שהיה שם יבין. לי בא שאנשים יבינו כשאני אספר להם, שהם ידעו מה כל כך מיוחד בה ויבואו גם. קודם כל הריח שלה, זה בעיקר כנראה שילוב של ריח של שתן בסמטאות ובעיקר עובש. לקח לי זמן להבין מה זה הריח הזה שדבק פה בכל דבר וזה פשוט ריח של עובש, שום דבר אחר. והקצב, הקצב הוא כאילו נחתת במאדים והכל זז בהילוך איטי. אתה הולך לאכול ארוחת בוקר עוד לפני שאתה רעב. ארוחת צהריים עוד לפני שאתה רעב. כי הכל פה לוקח שעות. אתה בא רעב ממאנצ' אחד ועד שאתה מסיים אתה כבר רעב ממאנצ' אחר. יש להם את כל הזמן שבעולם, כלום לא בוער. זה הקסם של הודו. הכל טוב, הכל רגוע, הכל באמת אפשרי. סאב קוץ מילגה זו לא סיסמה כאן. הם בכלל אומרים את זה בהקשר של כסף ושל דברים שהם רוצים להציע לך. אבל אנחנו הישראלים לקחנו את זה צעד אחד קדימה. בשבילנו הכל אפשרי בהודו. אפשרי באמת.

אפשרי כי אנחנו עשירים פה, כי למרות הרעש הפסיכי ומאות הצפירות בדקה אנחנו מצליחים לשמוע את השקט. אנחנו מתווכחים על שקל כמו על אלף ונהנים מכל דקה. כי אנחנו מרחמים, מבינים שיש כאן אנשים שמר גורלי והעולם אכזר זה הסיפור האמיתי שלהם והם לא סתם מתמסכנים. אפשרי לקנות סמים מהסבתא בת השמונים שמוכרת אננסים בסוף השביל. אפשרי לקנות אננס בשלושה שקלים. הכל פה אפשרי, כי משהו בחריף או בשקט או אולי העובש שמטשטש את המחשבה או שזה בכלל הסמים, גורם ללב שלנו להיפתח ולאהוב את הודו. ובתמורה הודו נותנת לך שקט, אפשרות לנקות ולהדביק את כל מה ששבור. את כל מה שנשבר בך. והיא עושה את זה בחינניות. לא מנסה לתקן אותך, לא מתווכחת איתך. זה מרגיש כאילו היא פשוט מסוגלת להכיל אותנו, אותי. כאילו היא ראתה כבר דברים גרועים משלך וכבר הכינה את המרשם שאתה צריך. היא רק חיכתה שתבוא, ולמרות שהיא לא הכי מתקדמת, לא הכי חכמה, יש לה מקום בשבילך והיא תשלח אותך חזרה רק כשתרצה ללכת, רק כשכל החלקים ישבו במקום. ועד אז היא תאכיל אותך באורז, דאל ועוד קצת אורז. זה טוב לכאבי בטן שהיא בעצמה יצרה".

* המבקרים הקשוחים שלי- תורג'י (שלא ממש אהב את הספר), טלי (שאהבה אותו יותר מג'ויה) וחן (שהמציאה את השם של הספר, אבל עדיין לא מרוצה ממנו).

* אייל שוקן- הנסיך שהסכים להצטלם איתי לכריכה, באמצע שביל בדרמסאלה שבהודו (הוא, השרירים, הקעקועים וכל הקסם האישי שלו).

* עמית כפרי- הצלמת המוכשרת שצילמה את הכריכה (והורגת הג'וקים מספר אחת בכל הודו).

* ענת זך (המעצבת הגרפית האישית שלי ומי שעיצבה את הכריכה של הספר).

ובכלל לכל אותם אנשים יקרים שפגשתי במסעות שלי, ששמעו קטעים, צחקו, שיתפו ואמרו שהספר חייב לצאת לאור.

ולאנשים מאוד ספציפיים ומעטים, שטלטלו לי את הלב מרוב אהבה, תודה! תודה על ההשראה, על זה שידעתם שהכל יהפוך למילים, ועדיין בחרתם להישאר (לשמחתם, שמם יישאר שמור במערכת לנצח).

הודו צומת קסטינה