כל הפרויקטים
יומן בְּרִיאוֹת-ספר השראה
הפרויקט של
אורית ממן רדה
קיבלתי הזדמנות לברוא את עצמי מחדש, זאת יכולה להיות גם ההזדמנות שלכם. אתם מוזמנים לתמוך וכמובן לברוא את הגרסה הטובה ביותר של עצמכם.
100%
62,054
מתוך 62,000
0
נותרו
253
תומכים
הכל או כלום.הפרויקט ימומן רק אם יגיע ליעד הגיוס עד ל- 14/06/2018

"לא המצאתי דבר מלבד את עצמי"

גם אתם יכולים, בדיוק כפי שאתם –

לברוא את עצמכם מחדש.

הצטרפו אליי ותימכו בהוצאה לאור של

"יומן בְּרִיאוֹת".

 מוזמנים לרכוש עותק עוד היום

 רק ביחד זה יכול לקרות!

היומן הזה הוא בעצם יומן מסע, יומן בְּרִיאוֹת. יומן שבו נברא את המציאות שלנו. נברא את היומיום שלנו.

היומן בנוי מ-120 דפי עבודה.

 2 עמודים לכל יום. 

בסוף היומן כתוב הסיפור שלי, שדרכו אפשר להבין מה עשיתי, למה, מתי ואיך.

יש בו כלים ודוגמאות ליצירת מציאות, וכן תמונות ומשפטי השראה. 

בכל עמוד תמצאו הנחיות למשימות יומיות, שכל מטרתן היא להעלות אנרגיה (כבר לא מילה גסה), הנעה לפעולה, הנעה להנאה, לחקירה פנימית, הנעה ליצירתיות, הנעה להיות הגרסה הטובה ביותר של עצמכם. 

זה היומן שלכם.

זו ההזדמנות שלכם לגלות אתכם.

זו הזמנה להתאהבות – בעצמכם.


התמיכה שלכם תוכל לברוא משהו חדש,

בזכותכם "יומן בְּרִיאוֹת" יוכל לצאת לאור! עלינו לגייס את מלוא סכום היעד, תמיכתם חיונית עוד היום :)

 

לא תיארתי לעצמי שכך ייראה "משבר" גיל הארבעים שלי. כלומר, ציפיתי למשבר כלשהו, אבל לא לזה, בכלל לא הייתי בכיוון.
מהמשבר הזה נולדתי מחדש, מהמשבר הזה נולד "יומן בְּרִיאוֹת".
גם אתם יכולים לברוא את עצמכם מחדש.
תאמינו לי, זה אפשרי.

קטע קטן מתוך מה שמחכה לכם ביומן

טוויסט בעלילה

ינואר 2016, אני מתרגשת יחד עם המשפחה שלי לקראת טיול של חודשיים לארה"ב, ניו-זילנד ותאילנד, טיול שחלמנו עליו ותכננו אותו זמן רב.
בשיא ההכנות, רגע לפני שהחלום מתממש – חזר אליי דימום בשתן, דומה לדימום אשר הופיע לראשונה עשרה חודשים קודם לכן, אך התעלמתי ממנו.
בנקודת הזמן ההיא כבר לא יכולתי להתעלם יותר מכאבי הגב, מכאבי הבטן ומתחושה כללית רעה, היה לי ברור שכדאי להיפטר מהעניין הזה, כדי שזה לא יפריע לי בטיול.

רגע לפני הטיול הגדול מגלים לי סרטן בשלפוחית השתן.

שנייה אחרי הניתוח, אני מבינה שחיי עומדים להשתנות, לתמיד.

הנה אני, כבר שנים רבות עם מחלת קרוהן ועכשיו גם סרטן, מה אני עושה עכשיו?

כאן מתחיל הטיול הגדול באמת של חיי.
המסע שלי פנימה, לעבר חיבור לעצמי, מסע שלמדתי בו מחדש איך לחיות.
ידעתי שאני רוצה להחלים, ידעתי שאני חייבת להחלים!
הייתי מוכנה לעשות המון וכל מה שיידרש, ידעתי שאני רוצה ליהנות מהמתנה הזו הנקראת חיים.


ידעתי שקיבלתי עוד הזדמנות – הזדמנות לברוא את עצמי מחדש.

עד אותה נקודה, חשבתי שהכל עבד מצוין – הצלחנו לייצב שגרה של בית, עבודה, הגשמה...
אך מה שלא עבד במשך שנים רבות זה החיבור שלי לעצמי. שנים של כעס, חוסר שביעות רצון, ביקורתיות, רצון שהכל ייעשה בדרך שלי או בשום דרך, התפרצויות זעם, צעקות והמון פחדים.

זו יכולה להיות גם ההזדמנות שלכם.

הזדמנות לשכוח את מה שאתם חושבים שאתם יודעים על עצמכם.

הזדמנות להיפטר ממה שלא מתאים לכם יותר.

הזדמנות לנסות דרך אחרת כדי לקבל תוצאה אחרת.

הזדמנות להכיר את עצמכם – באמת.


מה עושים עם כל המחשבות האלה?

מאז ומתמיד היו לי מלא מחשבות. הן התרוצצו בראשי ולא נתנו לי מנוח.
ברגע שהתגלה הסרטן, כבר לא יכולתי להכיל יותר. ולכן החלטתי לכתוב, לשחרר את המוח מהעומס.
התחלתי לכתוב את כל מה שאני מרגישה, את כל מה שעובר עליי, את כל התובנות והמשפטים מעוררי ההשראה שמצאתי.

וכך מצאתי עצמי עם 4 מחברות:
במחברת הראשונה הכל הוקדש להכרת התודה, בשנייה כתבתי מנטרות שחזרתי עליהן, בשלישית מחשבות וחלומות, ובאחרונה כתבתי מעין מעקב של שגרת היום שלי. אלו היו ימים של שינויים עצומים, הרגשתי שהכתיבה מפקסת אותי. הכתיבה יצרה לי סדר יום ונתנה דרור לקולי. זו הייתה דרך לבטא את עצמי, ובדיעבד – אחת המתנות הגדולות שסייעו לי לרפא את הגוף ואת הלב.
הכתיבה אפשרה למוח שלי לקבל רעיונות חדשים ולהטמיע אותם בקלות. היא נתנה לי שקט, המון שקט. קיבלתי מקום להיות בו מי שאני רוצה להיות, מקום שבו אני שלמה בחוסר המושלמות שלי.


לא ידעתי בכלל שאני יודעת לכתוב

כתיבה לא הייתה אף פעם הצד החזק שלי, לא חשבתי שיש לי כישרון כתיבה, תמיד נמנעתי מלכתוב כי זה הביך אותי, אתגר אותי, פחדתי שלא יבינו את מה שרציתי לומר, פחדתי שלא יאהבו...

עם גילוי הסרטן, גיליתי את הכוח שבכתיבה, שהוביל לחיבור לעצמי וליכולת הביטוי. התחלתי לכתוב מחשבות, חלומות, פחדים. צילמתי תמונות, עשיתי מעין תיעוד של ימי ההבראה, תיעוד לעצמי בלבד. באותם ימים הסתרתי את היותי חולה. חיפשתי סיפורי השראה של מחלימים, רציתי לדעת איך הם הרגישו, מה עבר עליהם ביום יום, איך הם התמודדו בזמן אמת. רוב הספרים היו כתובים בדיעבד, כסיפור על מה שהיה ועל התובנות מהתקופה ההיא.

אני רציתי שיהיה ספר שבו יתואר מה אדם מרגיש רגע לפני בדיקה גורלית, מה עובר לו בראש כאשר הוא כועס או מאוכזב או מה קורה בחדר הטיפולים; מה קורה בבית, עם בן הזוג, הילדים וכו'. עם הזמן, נתקבלה בי ההחלטה שאוציא ספר כשאחלים. החלמתי. לא הוצאתי ספר. נבהלתי. פחדתי מאוד שהסרטן יחזור.

תשעה חודשים לאחר שהחלמתי (או כך חשבתי), התגלה גידול נוסף בשופכן ימין. כתיבת הספר התרחקה עוד יותר.

יום בהיר אחד, בעת הליכה בים, בעודי מבריאה מהסרטן בפעם השנייה, הגיע הרעיון להוציא יומן השראה שבו יופיע הסיפור שלי. 

ועכשיו תורכם

מוזמנים באהבה לתמוך ולהנות מהתשורות השוות שהכנתי לכם. מוזמנים לשתף אותי אם יש משהו שמעניין אתכם לקבל ולא מופיע. מוזמנים להעביר את זה הלאה ולהצטרף למעגל הבוראים האמיצים. בהמשך אפתח קבוצה סודית רק לרוכשי היומן ושם נמשיך ביחד לברוא, ללמוד ולהנות.

בהמון הערכה ואהבה.

אורית



כמה תגובות מחממות לב שקיבלתי:



תודות רבות

וידאו: ליאורה זיתון- סטודיו Déjà Vu - סרטי תדמית, שיווק ומכירה

תמונות: נועלו - עיצוב רגעים