"פויקה של רגשות"
הפרויקט של
ערן סבי
לב אחד, ראש אחד "ופויקה של רגשות". הצטרפו למסע בסמטאות הכי נסתרות של הנפש, וביחד נתמודד עם האמת. אני מזמין אתכם לתמוך בהוצאת הספר שלי לאור!.
101%
25,210
מתוך 25,000
0
נותרו
153
תומכים
הכל או כלום.הפרויקט ימומן רק אם יגיע ליעד הגיוס עד ל- 26/02/2018

אני מזמין אתכם להצטרף למסע ולקחת חלק בהוצאתו לאור של הספר הראשון שלי, "פויקה של רגשות".


אף פעם לא חשבתי שיש לי את הכשרון לגעת במילים. אף פעם לא חשבתי שאצליח להוציא אותן בדרך שאני מוציא על דף. עד אותו יום שחזרתי הביתה חצי שיכור ממשקה זול והרגשתי דחף לשבת ולכתוב רגש יקר שבער בי כל כך. אף פעם לא חשבתי שהמילים האלה יהפכו לאהבה הכי גדולה שלי. הספר הזה נולד לא מהרצון להיות תחת הטייטל של "סופר", אלא לתת למילים שלי לרפא נפשות פצועות, להפיל אסימון שלא רוצה ליפול ולהפיח תקווה אחת, אנחנו יותר חזקים מכל דבר שעומד בדרך שלנו בעולם.



למה "פויקה של רגשות"?, כי הלב שלנו הוא כמו סיר שמכיל בתוכו המון רגשות. לא כולן טובות ולהפך, לא כולן רעות. אנחנו בסך הכל אנשים שמתמודדים עם מתכון לא ברור בשם החיים. לפעמים אנחנו מרגישים חמיצות ולפעמים מתיקות, אבל התבלין הכי טוב היא האופטימיות שמכניסה את כל הסיר הזה לפרופורציות. וזה מתבטא בקטעים שהעיניים שלכם הולכות לפגוש. הקטעים על האהבה יגרמו לכם לרצות להתאהב בדרך אחרת, לקום חזקים מפרידה שטלטלה את הנפש, ויחבקו אתכם אם אתם לבד בלילה מתחת לשמיכה. הקטעים על החיים יגרמו לכם להבין כמה החיים קלים, זה רק אנחנו שעושים אותם קשים כל כך. ולא נדבר על הסיפורים הקצרים שיעלו לכם חיוך קטן של אושר, או יגרמו לכם לרוץ להביא טישו שינגב את הדמעה שהעזה לצאת החוצה.


אז מי אני בכלל?, ערן סבי, 24, טבריה. שנה שלישית בתואר לחינוך גופני. חולם לשנות את העולם דרך נקודת המבט שלי, למרות שהראייה שלי היא לא 6\6. דרך המילים אני רואה הכי טוב את הבפנים שלי, ועכשיו אותן מילים עוברות אליכם. גם אם אתם לא רואים טוב כמוני, אני מבטיח שהן יגעו בכם הכי עמוק שיש, לפעמים לא צריך לראות הכל, לפעמים כל מה שצריך זה לעצום עיניים ולהרגיש.


קטע מתוך הספר:

נכשלנו?

מכירים את הפחד הזה?. הפחד מלהיכשל, הפחד שנפשל. הדחף הפנימי שלנו אומר ללכת על זה בכל הכוח, ואנחנו מדביקים לו לפה את כל התירוצים  הכי עלובים שהצלחנו לגרד מהמוח. עוד רגע המחשבות יוכלו לנוח, הראש ילך לישון, שש שעות בממוצע בלילה שהפחד מהכישלון לא תופס בשגרה שלנו מקום.

אנחנו קמים ולומדים איך לחיות בערך, איך לחלום בשקט. רודפים בלי להשיג, מנצחים בלי להפסיד. היד מחזיקה את החץ, המטרה ברקע, עין פתוחה ועוד אחת סגורה, חצי רוצים באמת לקלוע את החץ וחצי לפספס את הכוונה. מפחדים מהתוצאה, חוששים מהדרך, הדחף הפנימי כבר עומד בתור של כל אלו שיודעים מה הם רוצים לנשום כל בוקר אבל מסתפקים במשאף. לחיצה אחת ממנו והמחנק בגרון מעט משתחרר, אנחנו יכולים להרשות לעצמנו לבלוע עוד כמה תירוצים לפני שניחנק. "לא נורא, נתחיל ממחר", עוד תרוץ זול שמתבזבז על ניסיון יקר.

שכחנו שכישלון זאת הדרך להתחיל מחדש בדרך אחרת, גם בנסיעה על הכביש הכי מהיר יש במפרים שמפריעים לשטף. רגל אחת על השאיפות והשנייה על החששות, תשובה אחת ואלף שאלות. מיליון משאלות מפוזרות בים, ואפס דגי זהב שיאכלו את הפיתיון שלא הנחנו מעולם. אם לא נתלכלך מהנפילה איך נתקלח במקלחת שמפזרת עלינו את המילה הגשמה, ואם נרים דגל לבן עוד לפני שניסינו, איך נדע שיכולנו לנצח במלחמה.

כי בכל יום יש מלחמה, בלי פצועים, בלי קורבנות, זאת מלחמה מסוג אחר, מלחמה על רצונות. ואולי יום יבוא ונבין שהתוצאה לא ממש חשובה, זאת בכלל הדרך. היא זאת שבונה, היא זאת שמלמדת. שנים רבות מעכשיו יגיע היום שנשב על ספסל רעוע וישן, וננסה להיזכר בכל מה שעברנו בדרך הארוכה הזאת של העולם. ויהיו ימים שנרצה לזכור, ויהיו ימים שננסה לשכוח, אבל תחושה אחת חזקה לא תיתן לנו מנוח. זאת תחושת הפספוס, שהרמנו דגל לבן עוד לפני שניסינו. תגידו "אני מתחיל להיכשל היום!", ורק אז אתם באמת תבינו, שהניצחון האמיתי נמצא בניסיון, עדיף להיכשל  כל יום מחדש, מאשר לחשוב "מה היה קורה אם" היינו נכשלים כל הדרך אל הניצחון.


קצת מהתגובות שפיצצו לי את הלב באהבה:



אז הגענו לסוף של ההתחלה. אחרי שנים של כתיבה ואפס התפשרות על המילים האלה שהיו רק בגדר חלום לפני שנה והפכו לספר ספוג בכל המיץ של הרגשות והמחשבות שלי, עכשיו המפתח בידיים שלכם. אני מזמין אתכם להצטרף אליי למסע. כל מה שאתם צריכים לעשות, זה פשוט לבחור את התשורה המועדפת עליכם וביחד נגרום למילים שלי - לצאת מהסיר. אעריך כל תמיכה שלכם.


❤❤❤ באהבה ותודה ענקית!, ערן ❤❤❤


*הספר בתהליכי סיום. כלומר מהרגע שהסכום מגויס בהצלחה הספר יורד לעריכה סופית והדפסה. לא יקח הרבה זמן עד שתחזיקו אותו ביד. רק במידה וההסכום יגוייס במלואו, הפרויקט יצא לפועל!

45 ימים להגיע ליעד!!, מוכנים?, בואו נצא לדרך :)