Mamo
הפרויקט של
מירהל'ה אהרוני
קוראים לי מירהל'ה ואני מזמינה אתכם לתמוך בספר Mamo המבוסס על סיפור חיי. הצצה לעולם של טיפולים פסיכולוגיים על נטישה נכות ומה שבה בניהם.
147%
22,048
מתוך 15,000
0
נותרו
159
תומכים
הכל או כלום.הפרויקט ימומן רק אם יגיע ליעד הגיוס עד ל- 29/12/2017

Mamo "אִם יֵשׁ לַמַּעַן מָה-אֶפְשָׁר לִסְבֹּל כָּל אֵיךְ" (פרידריך ניצ'ה). 

הי, קוראים לי מירהל'ה ואני מזמינה אתכם לתמוך בכתיבת הספר שלי Mamo המבוסס על סיפור חיי. 

הספר מהווה הצצה נדירה לעולם של טיפולים פסיכולוגיים על נטישה נכות ומה שבה בניהם. התלאות שמזמן לנו היומיום, השאלות החטטניות של העוברים והשבים - כמו "איך נכנסת להריון?" ו"זה בא לך טבעי?" - הביאו אותי לכתיבת הספר.  

הספר יצא לאור כשלושה חודשים לאחר גיוס הפרוייקט במלואו!!

היעד הראשוני כבר מומן והגיוס ממשיך בכל הכוח ויש עוד המון סיבות טובות להמשיך לצרף חברים חדשים שיתמכו ביעד החדש: 22,500 ₪.

  • שאוכל להדפיס יותר ספרים
  • שאוכל להקרין את הסרט מירהל'ה (גם) מחוץ לעיר ירושלים
  • שבעתיד הרחוק אתרגם את הספר לאנגלית
  • ושאפתח אתר אינטרנט לשווק והפצת הספרים + הסרט מירהל'ה.


קצת עלי

את ילדותי העברתי במוסדות לילדים פגועים ונתקלתי במשפחות אומנה תומכות לאורך כל הדרך. בגיל 18 פתחתי את תיק האימוץ שם למדתי מי הם הורי ומשפחתי הביולוגית והתייצבתי מול ביתם על כיסא הגלגלים בניסיון ליצור קשר אל מול האם.

בית החולים אלי"ן (בירושלים) שימש לי כבית עד גיל 27. בגיל 4 לימדה אותי צופית אשכנזי (חממי) בת שירות לאומי להפעיל את בוהן רגל שמאל המשמשת לי כיד. בעזרת הבוהן אני מצליחה להסיע את כיסא הגלגלים, לכתוב ולהיות לגרפיקאית במקצועי.

מכורח הנסיבות עברתי טיפולים פסיכולוגיים בהם חשבתי שאני הולכת לפגוש עוד פסיכולוגית אחת שתאכל לי את הראש, והיא כבשה אותי!  דרכה למדתי על הפחדים והקשיים שהיו לי בקשרים עם דמויות שכולן השתייכו לעובדה שמעולם לא הייתה לי דמות אמהית אחת.

הייתי כמו בובה כזאת שכולם נמשכו אליה ואנשים פשוט נשאבו לדרמה כיום אני יודעת שאנשים רבים הצילו את חיי, אבל בגיל ההתבגרות לא ידעתי כלום.

קצת על הספר

הספר Mamo שלי יהיה צעד אחד קדימה לסרט 'מירהל'ה' שהופק במסגרת "רצועה מהחיים". סרט תיעודי המגולל את סיפור חיי. סיפור אנושי רב עצמה החושף אמונה של אנשי מופת שבכוח חייהם ואמונתם עטפו אותי באהבה וליוו אותי בדרכי לעצמאות אל מול גורל קשה ומורכב.

קטע מתוך הספר

בתקופת 'אוסלו', הגיעו לבית החולים אלי"ן ילדים מישראל שנפצעו קשה בפיגועים שביצעו מחבלים מתפוצצים וילדים מעזה שצה"ל הפגיז כתגובה

עוצמת הפגיעה ואינרציית החיים היו למכנה המשותף ביניהם. רובם נותרו שרופים, נכים לצמיתות, משותקים, מחוברים למכונת הנשמה, ומרותקים לכיסאות גלגלים ממונעות אותם למדו להניע בעזרת המבט בעיניים

רק מעטים חזרו ללכת על רגלייהם. 'הסכמי אוסלו' האמתיים נרקמו שם, באלי"ן. הגורל הביא להדברות על ערך החיים שקיבל משמעות אחרת.  אלי"ן היה שילוב של בית חולים ופנימייה לנכים - מחלקות א'-ג' לפנימייה ומחלקה ד' לשיקום

את שנות חיי המוקדמות בליתי במחלקה א' שם הפכו ההברות הראשונות שלי למילים. המילה 'אחות' התחלפה במילה 'אמא', אותה לא שמענו כאן, בכלל.  

את האחות רננה אהבתי הכי הרבה. היו לה פנים יפות, ידיים עדינות, קול רך ונעים שחדר עמוק לנשמה, איתו ואיתה נרדמתי בלילות. כדי לדעת מתי המשמרת שלה? נהגתי לגשת לחדר האחיות שם היה לוח מודעות שעליו היה תלוי סידור עבודה. כשהגיעו המשמרות שלה הייתי מחכה לה בכניסה לבית החולים, רציתי רק אותה.  

דברנו על הכול מהכול, עד שביום בהיר אחד היא לקחה אותי לשיחה, הושיבה אותי על ברכיה, חיבקה חזק ואמרה:  "מירהל'ה יקרה שלי" "מה?" שאלתי".  "אני נאלצת לעזוב". "עברתי שנים של טיפולי פוריות ואני בהיריון עם שלישיה". 

הפרידה ממנה הותירה חלל גדול. הגעגועים והבכי לא הרפו. קולה הידהד בתוכי עד שנדם. המשכתי לחכות לה בכניסה לבית החולים על-אף שידעתי שלעולם לא תחזור יותר.

קטע מתוך הסרט מירהל'ה - קולה של האם הביולוגית


לצייר בעזרת הפה והרגל




רק!! בזכות התמיכה שלכם יצא הספר לאור! היכנסו לפרויקט Mamo שלי שם בחרו את התשורה האהובה עליכם ותמכו בהוצאתו לאור. כל תשורה שתבחרו תהפוך את החלום למציאות ותהיי לנטבח משמעותי. כל תמיכה שלכם בפרויקט תהיי לגיוס מוצלח ותביא את הספר לאור. 

בתודה ענקית על תמיכתכם - מירהל'ה.