אז איך קוראים לך עכשיו?
הפרויקט של
ד"ר מיכל רום
הספר שיעזור לך להבין מה אפשר ומה כדאי לעשות עם שם המשפחה לאחר הנישואין, הגירושין ובכלל. מלווה באיורים מקוריים ומבוסס על מחקר דוקטורט ייחודי
108%
70,306
מתוך 65,000
0
נותרו
572
תומכים
הכל או כלום.הפרויקט ימומן רק אם יגיע ליעד הגיוס עד ל- 24/05/2018

תודה על הכל: על המעורבות, התמיכה, השיתופים, ההזדהות העמוקה, האמון בנו והאמונה בשינוי. למי שלא הספיק/ה כאן אפשר להזמין את הספר. 
רוב העבודה כבר נעשתה. נותר לנו לשלב את האיורים ואת סיפורי השמות החדשים, להשלים את העריכה, העיצוב, ולהביא את הספר לדפוס.
זה ייקח עוד קצת זמן עד שיצא לאור, אבל מה זה כבר כמה חודשים אחרי יותר מעשר שנים שלקח לנו להגיע עד הלום?

עשינו זאת!
בזכותכן/ם הגענו ליעד והספר ייצא לאור!

ממשיכות במלוא המרץ להפיץ את הבשורה
ולקדם את השינוי החברתי שבשבילו יצאנו לדרך 

היעד החדש שלנו הוא 75,000 ש"ח כדי שנוכל להקים אתר אינטרנט ייעודי לספר שבו כל אחת ואחד יוכלו לספר את סיפור השם שלהן/ם 


שאלת את עצמך פעם למה שם המשפחה נקבע כמעט תמיד לפי שם הגבר? 

תהית מה הסיבה לכך שרק נשים משנות את השם שלהן אחרי החתונה? 

 רוצה לדעת מהן ההשלכות של הבחירה לשמור על השם? 

אם ענית כן לאחת מהשאלות או יותר - הגעת למקום הנכון!  

הצטרפ/י אלי וביחד נוציא לאור את הספר שיתן את כל התשובות 

"אז איך קוראים לך עכשיו?" הוא הספר הראשון בעברית שבוחן מכל זווית כמעט את סוגיית השינוי או השימור של שם המשפחה בעקבות הנישואין (ולפעמים גם הגירושין). בעזרת הספר תוכל/י לגלות מה מקובל לעשות כיום עם שם המשפחה לאחר הנישואין בישראל ובמדינות אחרות, ללמוד על מה שהיה נהוג בעבר, להכיר את החוק הישראלי בנושא, ולהבין את ההשלכות שיש לבחירה זו או אחרת על חייך ועל חיי ילדייך.

הספר מבוסס על דוקטורט שכתבתי בנושא, בשילוב איורים מקוריים וסיפורי השמות של מגוון נשים וגברים, נשואות וגרושות, סטרייטים ולהט"בים, חילוניות ודתיות. 

בוא/י לתמוך בפרויקט וביחד נעשיר את ארון הספרים הפמיניסטי בעברית, 
נאפשר לכל מי שמתלבט/ת בשאלת שם המשפחה לאחר הנישואין/גירושין
לקבל החלטה מתוך ידע רלוונטי ועדכני, ולא רק לפי "מה שמקובל",
וניתן חומר למחשבה לכל מי שרוצה לדעת יותר על הנושא, שכמעט ואיננו מדובר.

איור של אלונה מילגרם מתוך הספר
איור של אלונה מילגרם מתוך הספר "אז איך קוראים לך עכשיו?"



מי אני ואיך נולד הספר? 

לי קוראים מיכל, או כמו שלרוב קוראים לי, מיכלרום. ולפעמים פשוט - רום. בין היתר, כי אף פעם אני לא המיכל היחידה בסביבה. שם המשפחה שלי היה מאז ומתמיד חלק בלתי נפרד ממני. המחשבה שיום אחד אתבקש להחליף אותו, רק מכיוון שאתחתן כל כך הטרידה אותי, עד שזה הפך להיות נושא הדוקטורט שלי. 

במשך זמן רב חקרתי את הנושא, הרציתי עליו ולימדתי אותו. פרסמתי גם ספר באנגלית אקדמית עם ממצאים ותיאוריות. אבל החלום הגדול שלי הוא להוציא ספר בעברית, מעניין ונגיש, שיוכל לעזור לכל המתלבטות והמתלבטים בשאלה: "מה לעשות עם שם המשפחה לאחר הנישואין?"

בשנים האחרונות כתבתי את הדוקטורט מחדש, כדי שיתאים להיות ספר כזה בדיוק, מעניין ונגיש. איתרתי א/נשים שיסכימו לשתף את סיפורי השמות שלהן/ם בפנים גלויות ושמות אמיתיים (ולא בדויים, כמו שעושים במחקר אקדמי). מה שנשאר עכשיו זה לשלב את הסיפורים האלו בטקסט שכתבתי, להשלים את האיורים, לסיים עריכה ולהוציא לאור. את כל זה אוכל לעשות רק בזכות התמיכה שלך!

למה הספר הזה חשוב?

להחלטה אם לשמור או לשנות יש הרבה מאד השלכות ומשמעויות, גם ברמה היומיומית, וגם ברמה עמוקה יותר. כי בסופו של דבר, מדובר בזהות שלנו, במי שאנחנו. ולפעמים גם בילדינו ובהורינו. מבחוץ נראה שזה לא אמור להיות עניין מסובך במיוחד. אבל בפועל, כשמגיע הרגע הזה, מתברר לנשים רבות, וגם לחלק מהגברים, שזה יותר מורכב ממה שנדמה לנו. מטרת הספר בין השאר, לעזור להתמודד עם המורכבות הזו, ולתת כלים וידע אל מול מגוון האפשרויות שעומדות בפנינו כיום.


איור של אלונה מילגרם מתוך הספר
איור של אלונה מילגרם מתוך הספר "אז איך קוראים לך עכשיו?"

לא לנשים בלבד

לכאורה, שאלת שם המשפחה נוגעת בעיקר לנשים, אבל בפועל, יותר ויותר גברים מבינים שהשאלה הזאת נוגעת גם אליהם. שלא הגיוני שרק הם יישארו עם השם שלהם, כאילו שום דבר לא השתנה, בעוד האישה שאיתם תחליף את השם בשבילם. ויש גם כאלה שאפילו מרגישים לא בנוח עם זה שהילדים מקבלים רק שם של אחד ההורים, בעוד שם משפחתו של ההורה השני נמחק. כלומר, נמחקת. 

כך או כך, ההחלטה על שם המשפחה, היא משהו שכדאי לעשות מתוך ידיעה והיכרות עם המציאות, עם החוק ועם ההיסטוריה. על כל אלו ועוד, אפשר יהיה לקרוא בספר שכתבתי, ואותו אני מבקשת להוציא לאור, בתמיכתן וגם בתמיכתכם!

 

מתוך הפרק הראשון

אני זוכרת ימים של תחילת קיץ, ימי החתונות, באותו רגע בחיים שבו נראה כאילו כולם מסביב מחליטים בבת אחת להינשא זה לזו, ואני עוד לא בכיוון בכלל. דיבורים על שמלות כלה, טבעות, גני אירועים, אחוזות, די ג'יי וקייטרינג, שעות של שיחות ובדיקות, ואף מילה על שמות.

נשים שהערכתי ואהבתי, וגם נשים אחרות, השקיעו את נשמתן וגופן במעשה הנישואין, התלבטו ותהו בפומבי על החלטות קטנות כגדולות. החל ממה יהיה צבע המפות וזרי הפרחים, דרך נוסח הכתובה או ההחלטה אם יהיה זה טקס רפורמי, אורתודוקסי, ואולי בכלל אזרחי בחו"ל. לכל אחד ואחת היה מה להגיד, בכל מפגש חברתי נזרקו עצות מכל הכיוונים, הועלו רעיונות יצירתיים, ונוסחו מניפסטים לוהטים כנגד זה או בעד ההוא. ובתוך כל המהומה, כמעט לא היה מי שאמר או אמרה משהו על שמות משפחה.

זוכרת את עצמי תוהה ומתלבטת, בשקט. היה לי נדמה שלכולן זה לגמרי ברור ומובן שאין על מה לדבר. לא שאלתי דבר במפורש, כי היה לי מאד לא נעים. אחרי הכול אני עוד לא הייתי שם בעצמי ואפילו לא קרובה, וחשבתי: מה בכלל אני מבינה בחתונות, ומי אני שאערער על הסדר הנכון של הדברים? בתמימותי הנחתי, שאם זה היה מטריד גם אותן, הן בטח היו חושפות שמץ הרהור וערעור. אולי אומרות משהו גם על שם המשפחה שעתיד להיות להן בין הדיבור על השמלה, הדיאטה, וסידורי הישיבה. לא שמעתי אף אחת מתלבטת בקול, לא ראיתי אף אחת מתייסרת בינה לבין עצמה. לכל היותר היו כמה נשים שהפטירו משהו על כך שהן מתכוונות לצרף את שמו לשם שלהן. הרוב נראו כאילו הן אפילו מחכות ליום שבו יקראו להן בשם שלו. 

גם מכיוונם של הגברים בסביבתי לא נשמעה אף תלונה או תהייה. למען האמת, אפילו אני לא ציפיתי מהם להתערב או להתבטא, השם שלהם הרי לא אמור להשתנות, אז מה זה קשור אליהם? לכל היותר מדובר בעניין לשיחת בנות.

כך או כך, לא הצלחתי להבין: איך זה יכול להיות? הרי שם המשפחה, הוא השם של המשפחה. ואם שני בני זוג מחליטים להקים משפחה חדשה, איך זה שהם לא עוצרים רגע לדבר על השם שבו היא תיקרא?    

מה בתשורות?

הספר כמובן, בגרסה אלקטרונית או בגרסה מודפסת, במשלוח אליך או באיסוף עצמי, עם הקדשה או בלי. בנוסף יצרנו תשורות ייחודיות ומקוריות עם הדפסים של איורי הספר, ועוד כמה הפתעות: הזדמנות לשלב בספר את סיפור השם שלך ושל משפחתך או להנציח את השם של אמא או סבתא שנאלצו לוותר עליו כשנישאו, לקבל ייעוץ בעניין הבחירה בשם המשפחה לאחר הנישואין, להזמין הרצאה על הנושא לחוגי בית או למקומות עבודה, לארגן מפגשי סלון ייחודים עם נשים יוצרות (ואפשר גם באולם אירועים), ואם את/ה בשלב של התחלות תוכל/י לרכוש דרכנו את "רגע קט" יומן מעוצב מקורי וייחודי לשנת החיים הראשונה.

תשורות עם הדפסים של איורי הספר

כל התשורות עם איורים שאיירה במיוחד לספר אלונה מילגרם, בעיצובה של צאלה לוין פלד, ומתוצרת המיזם החברתי ZOT.ZOT שמהווה מקום עבודה מכבד ואיכותי המאפשר לנשים, אסירות לשעבר, להרגיש בטחון, לרכוש כלים ומיומנויות עבודה ולקחת חלק בתהליך של יצירה.

   

שלט לדלת עם שם/שמות המשפחה שבחרתן/ם
שלט לדלת עם שם/שמות המשפחה שבחרתן/ם


תיק בד עם איור מתוך הספר

 

        

מחזיק מפתחות עם איור מתוך הספר








        

סימניית מתכת עם איור מתוך הספר
סימניית מתכת עם איור מתוך הספר



הצטרפו אלי למסע שהתחלתי לפני 18 שנים, כדי שכל זוג שעומד להינשא או להביא ילדים לעולם, ומתלבט בשאלת שם המשפחה, יוכל להעזר בידע שצברתי. רק השלמת הגיוס תאפשר להוציא את הספר לאור. 

בואו נעשה את זה יחד!

הכנסו ובחרו את התשורה המתאימה לכן/ם 

ותודה רבה מקרב לב!



כתיבה, מחקר, חזון וחלום: ד"ר מיכל רום

מימון המונים, תחקירים והפקה: גלי בסודו

איורים: אלונה מילגרם

הוצאה לאור: נוצה - יעל אורנן קרן עמרם

סרטון: Green Video Productions - לואיז גרין ורן כהן 

עיצוב גרפי של תשורות הקמפיין: צאלה לוין פלד 

ייצור התשורות: ZOT.ZOT סטודיו חברתי