כמעט אני
הפרויקט של
אופיר שרמן
תהליך של אהבה, פרידה והתגברות שהפך לעשרות סיפורים קצרים ושירים שלוכדו יחד לספר הביכורים של אופיר שרמן. יחד איתכם נוציא את הספר לאור.
101%
29,010
מתוך 29,000
0
נותרו
229
תומכים
הכל או כלום.הפרויקט ימומן רק אם יגיע ליעד הגיוס עד ל- 30/11/2017

" אומרים שאין דבר כזה לאהוב יותר מדי,
מי שאומר את זה כנראה לא מבין.
מי שאומר את זה כנראה לא אהב כל כך הרבה,
כל כך יותר מדי. 
"

אני מזמינה אתכם לקחת חלק במסע הוצאת הספר לאור!

קוראים לי אופיר שרמן ואני בת 17. 

את המחצית המשעממת יותר של חיי אני מבלה כתלמידת תיכון, ואת המחצית המעניינת יותר אני מעבירה בכתיבת תסריטים, הפקה, בימוי, משחק, וגם כצלמת באתר "פרוגי". 
אני אוהבת לכתוב, להפיק, לשחק, אבל בעיקר - אני אוהבת לגרום לאנשים להתרגש.

אני כותבת מאז שאני זוכרת את עצמי, אבל רק לפני שנה וחצי מצאתי את המקום שלי, התחלתי לכתוב באתר Mypen והתאהבתי בסיפורים הקצרים.
אני כותבת בכל רגע פנוי, כל היום וכל הלילה, וההשראה תפסה אצלי את המקום הראשון - מעל כל שעת שינה, מעל כל שיעור, מעל כל שיחה.

לפתע כל המחברות שלי התמלאו בסיפורים, הפתקים באייפון התמלאו משפטים, ובאתר נצברו מעל 100 סיפורים, שירים, וסיפורים בהמשכים שבזכותם זכיתי בכבוד להיות מדורגת במקום השני בכותבי השנה של אתר Mypen לשנת 2016.


הפרופיל שלי באתר נקרא "כמעט אני", וזה גם השם של הספר שלי שמכיל בתוכו עשרות סיפורים ושירים בהם מתואר התהליך שהלב שלי עבר. תהליך של אהבה והתבגרות. תהליך של התאהבות, קושי, פרידה, אכזבה והתגברות.
הספר הזה הוא הסיפור שלי, שיכול בקלות להפוך גם לשלכם.

בזכות התמיכה שלכם נוכל להגשים את החלום שלי ולהוציא את
״כמעט אני״ לאור!


בתוך הספר תוכלו למצוא סיטואציות של כאב ושל אושר שמוכרות לכולנו, רגעים מוכרים של קושי ואכזבה שמגיעים ללב של כל אחד בדרך ייחודית ושונה, רגשות שלא תמיד יוצאים החוצה והרבה פעמים מוחבאים עמוק בתוך מגירות הלב, תחושות שכולם יוכלו למצוא מקום להזדהות איתן.

קצת מהתגובות שלכם שעזרו לי להתחזק ולהמשיך לכתוב בלי הפסקה:


הספר הזה הוא סוף התהליך שלי וכעת 

ניתנת לכם ההזדמנות לקחת חלק ביצירה! 
ביחד נגשים את החלום. ביחד נסגור מעגל.



טעימה מהספר - "אתה הרגת אותה"


אתה הרגת אותה.

אולי פיזית היא עוד פה, אבל אתה לקחת כל מה שהיה בה טוב.
הילדה שפעם אהבה להתאהב, היום כבר מפחדת לאהוב.
הילדה הכי מאושרת, הכי שמחה, היום הולכת עם מבט מושפל.
היא לא מצליחה להרים את המבט מהרצפה, מחפשת את הלב שלה שנפל.
הילדה עם שמחת החיים הכי גדולה שקיימת בעולם, היום צחוק אצלה זה מצרך נדיר.
היום צריכה לנשום עמוק, לנגב את הדמעות, את הדופק בכל רגע להסדיר.

היא כבר לא שמחה, כבר לא צוחקת,
רק בוכה ועצבנית, מחפשת אחר תשובות.
וככל שהיא מתקדמת במסע בעקבות עצמה,
היא רק נתקלת בעוד ועוד שאלות.

הילדה שהאמינה שהיא מושלמת, היום רק מחפשת בעצמה את הפגמים.
בכל יום ובכל לילה חושבת ומתפללת שמישהו אותה כבר יעלים.
הילדה שאהבה עצמה הכי בעולם, להאמין שהיא יפה כבר לא מסוגלת.
רק מחפשת אחר מישהו שייכנס לתוך ליבה, והפעם גם יסגור אחריו את הדלת. 

הילדה הזאת היום לא מסוגלת להבין שאיך שהיא זה די והותר.
הילדה הזאת היום חושבת שאין לה שווי רק כי אתה החלטת לוותר.
זה שווה את זה? תגיד לי, זה שווה את האגו שלך שגדל לו לקצת?
זה שווה את הנשמה הזאת שמתרסקת לה לאט-לאט?

אתה הרגת אותה. אמנם פיזית היא עוד פה, אבל לא לעוד הרבה זמן.
אתה הרגת אותה. אולי היא נמצאת פה עוד אתנו, אבל התוכן שלה הולך ונעלם.
הילדה הזאת מתה, כבר הרבה זמן, ורק בן-אדם אחד בכך אשם.
ועד שכולם יראו את מה שאני רואה, היא תתרוקן לה מבפנים ותיעלם.

אולי ייקח לך קצת זמן, אבל בסוף אתה תבין ולא תאמין איך גרמת לזה לקרות.
אתה הרגת אותה. באשמתך ובגללך, הילדה הזאת חדלה להיות.