כל הפרויקטים
הספר "חבית נפץ"
הפרויקט של
אורן אור ביטון
אורן אור ביטון סיפרו האישי - חבית נפץ, אשר מסביר ש"הלם קרב" גם יכול להיות מסתערב שקט וקטלני. תמיכה ממר דני יתום אלוף במי"ל וראש המוסד לשעבר
100%
80,010
מתוך 80,000
0
נותרו
262
תומכים
הכל או כלום.הפרויקט ימומן רק אם יגיע ליעד הגיוס עד ל- 29/09/2016

אחרי שנים של סבל נפשי ופיזי ולאחר התלבטויות קשות עם עצמי ועם משפחתי הגעתי לנקודה בה החלטתי לחשוף את הסיפור האישי שלי מבלי לחסוך במילים. אחרי כל החלומות ותוך כדי סיוטים וקשיי הסתגלות למציאות של חיי יוצא הספר "חבית נפץ" המסע המטלטל של חיי....

אביא לכם פרקים נבחרים מהסבל הנוראי אותו עברתי ואיתו אני אמשיך כנראה עד לסוף חיי....

אשמח בהשתתפותכם ותמיכתכם בהוצאה לאור של הספר "חבית נפץ".

זה סיפור של כולנו כאחד.
אחרי כל החלומות ותוך כדי סיוטים וקשיי הסתגלות למציאות של חיי.
אני רוצה להזמין אתכם לקחת חלק בהוצאת "חבית נפץ" לאור.
אני מזמין אתכם להיכנס למסע המטלטל של חיי...

מצ"ב מכתב תמיכה אישי ממר דני יתום אלוף במי"ל וראש המוסד לשעבר.

במהלך קריאת הפרקים אני אביא אליכם את כל הניואנסים ואדאג לחשוף ככל האפשר פרטי הפרטים אתם רק תהיו איתי לצידי, שותפים למסע,  תוכלו לעצום לרגע עיניים רק בשביל להסדיר את הנשימה כי לי אין צל של ספק, זה לא עומד להיות קל, הכי קשה שאפשר, הרבה מעבר לכל דמיון זו המציאות של חיי. הייתה כזו בתקופת השירות הצבאי בו עוד יסופר, היא כאן ועכשיו ותישאר איתי עד יום מותי.

קטע מהספר:
"רגע אחרי, רק אז אני מסוגל להבין מה עשיתי, מה עברתי. אני מביט לאחור, זה עצוב לי. על המצב הנפשי, על הרוח הפנימית ואיך ממשיכים הלאה, קדימה."

 שמי אורן אור ביטון , חייל בצבא ההגנה לישראל,לוחם ומפקד ביחידת ימ"ס מג"ב, מסתערב בהגדרה המקצועית, נעים מאוד להכיר. אני חייל, אני לוחם, אני בנאדם. כל מה שעברתי ייכתב כאן ועכשיו, מסלול של חיים שלמים שעדיין לא הגיעו לקיצם לשמחתי הרבה יש לומר. אני ומשפחתי וכל מה שמסביבי מלווים את הישות הזאת. את מה שהייתי ואת מה שאני עכשיו. 

בין חבריי ליחידה הסיפורים דומים...הזוועות כולם יוצרים סביבנו לחץ נפשי יומיומי שאיתו אנחנו חייבים להתמודד ומבלי שתהא לנו האפשרות לוותר. לעיתים אני תומך באחרים ולפעמים נתמך אבל ההתמודדות האמיתית היא שלי...

בעוד רגע תבינו הכול...

אשמח להזמין אתכם לקחת חלק בהוצאת הספר לאור - "חבית נפץ".

 תגלו כיצד חיי השתנו מקצה אל קצה מיום גיוסי לצה"ל, כלוחם ומפקד ביחידת המסתערבים, ועד היום.

כתבתי ספר חושפני, תוצר של תחקיר עומק על הפרעת ה- PTSD

 אינני לבד! אנשים רבים סובלים מהפרעה פוסט טראומטית. חלקם בעקבות אירוע בודד, אחרים כתוצאה מאירוע מתמשך. יש אף שאינם מודעים לקשר בין הסבל לבין האירועים שהובילו אליו.

 כתבתי ספר מטלטל כי הבנתי כמה חשוב לשתף בדרכי ההתמודדות.

חלמתי חלומות, חוויתי הזיות, לאחר ביצוע משימות מורכבות, ונותרו בי פצעים שלא יגלידו לעולם...

האבחנה הקלינית - פוסט טראומה - כפי שהרופאים מכנים אותה -  גורמת סבל נוראי לי ולמשפחתי אבל אינני מוותר.גם  הודות לתמיכת אשתי משפחתי וחבריי הקרובים,

 אני נחשף היום כדי לגרום להגברת המודעות באמצעות קריאה והרצאות,

 הצטרפו אלי להצלחותיי ולכישלונותיי, לשמחה ולעצב, לתהפוכות

 קריירה מקצועית ומורכבת.

אני מזמין אתכם להיות חלק מהיצירה שלי ומהמסע של חיי

כדי שנגיע לכל מי שזקוק לעזרה. 

קטעים מהספר:

"אורן אנחנו פורצים לחדר. אתה לוקח את הימין ואני את השמאל" צוות הפריצה שכוב על גג מחפה עלינו. אלי ואני מתקרבים לחדר על הגג, פורצים ללא אש ויורים רק שצריך, סלקטיבית. בבית יש גם חפים מפשע, אזרחים תמימים, לכאורה ואיננו רוצים לפגוע. היעד שלנו הוא חיסול ממוקד, חתירה למגע, ונטרול המחבלים, מחפשים את הבינגו.

געים אחר כך וצרחות נשמעות סביבנו, ג'יש ג'יש ג"יש (צבא צבא צבא) אש תופת נפתחת לכיוונו, ומתפתח הכאוס"......

"הלילה גשום וסוער" שיאו של חורף ג'נין חשוכה. אני נכנס למיטה בבסיס ומנסה להרדם שקט שורר בחדרים ומשאיר אותי כקפיץ מתוח, מקשיב לרחשי הברקים שבחוץ, לטפטופי הגשם שיורד. אני מהרהר בס', מאבטח צעיר שיצא להוביל מיכלית בתחנת דלק בלב העיר ג'נין. צעקה מחרידה מקפיצה אותי מהמחשבות - "כולם לרכבים, זה לא תרגיל.., הקפצה הקפצה.

"זה קורה עכשיו. העבר עומד מולי ללא רחמים. תופס אותי באמצע הלילה, מתוך שינה. זה קורה, אני בן אדם, סטייליסט בנשמה, מעצב שיער שותף בסלון יוקרה, תמצאו אותי מעל במה, אני יודע היכן זה מתחיל אבל אין לי מושג היכן אעצר. אני חייל. לוחם במלחמה, מפקד ביחידת ימ"ס מג"ב מסתערב.....אין איש מלבדי....הבדידות כאן ועכשיו....."

מכתב תמיכה אישי ממר דני יתום אלוף במי"ל וראש המוסד לשעבר.



רק רצינו לעדכן אתכם
שבשביל חוויה באמת מושלמת, עדיף לגלוש דרך דפדפן כרום, בואו לראות בעצמכם.