כל הפרויקטים
מול השמש - ספר אמן
הפרויקט של
איילת השחר כהן
ספרה של איילת השחר כהן, אמנית מוערכת העוסקת בצילום מטופל 26 שנים. הספר מציג צילומים, מאמרים ואינדקס עבודות מקיף. עריכה וטקסטים גליה יהב
111%
44,320
מתוך 40,000
0
נותרו
337
תומכים
הכל או כלום.הפרויקט ימומן רק אם יגיע ליעד הגיוס עד ל- 29/11/2016

פרויקט הספר שלי נתמך על ידי 337 תומכים ! 

והסתיים בהצלחה

----------------------------------------------------------------------------------------------------

"מול השמש" - הוא  ספר האמן הראשון שאני מוציאה לאור. הדימוי הצילומי הוא העוגן שלו  והוא עוסק במערכת היחסים בין האור לחושך. אני מקדמת על הספר בשנה האחרונה יחד עם צוות נהדר של כותבים, עורכים, מתרגמת ומעצבת והוא נבנה ומגדיר את עצמו תוך כדי עבודה. 

הספר מביט על מרחב העשייה שלי דרך ספירלות ומעגלים. המעגל הוא מרחב של טקסיות, התכנסות ומחזוריות האופיינים ליצירה שלי וזו שיטה טובה להבין לעומק את מה שאני עושה. 

אחרי 26 שנות יצירה, אני מרגישה בשלה וראויה להרחיב את המעגל הזה לעוד צופים ומשתתפים, ומוציאה את הספר לאור. 


הר געש \ שעת התה 



שם הספר - מול השמש  קשור בין השאר לאבא שלי

אבא שלי היה צלם חובב שתיעד את ילדותי, ותמיד העמיד אותי לצילום מול השמש כדי שיראו היטב את הפנים המנומשות שלי . הסינוור של האור הוא לא רק זכרון ילדות שקשור לצילום, הוא גם מחובר לפעולה הצילומית שלי לאורך השנים, המבוססת על צילום  "לא תקין" ואלטרנטיבי,  נשענת  על חיפוש אחר האור  ועל טעויות אופטיות וכימיות מרתקות שקרו לי בדרך והפכו  לשפה צילומית .

איך הספר בנוי?   

הספר הדו - לשוני , מרכז גופי עבודה נבחרים ומסכם מהלך של 26 שנות עשייה ביחס לכלי הצילומי. יש בו כ-140 עמודים המחולקים לחמישה פרקים ובהם טקסטים מרכזיים לצד כשבעים תצלומים ישירים ומטופלים, וגם אוביקטים המכילים צילום.  בגלל שהספר עשוי במתכונת מעגלית, צירפתי  אליו מפת דימויים כרונולוגית. באמצעות האינדקס הזה אפשר לעקוב אחר רצף של תהליכי עבודה והתפתחות של רעיונות לאורך השנים. הספר יודפס בדפוס אופסט ב-500 עותקים.

את הספר עורכת  גליה יהב והיא כתבה בו את הטקסטים המרכזיים

אחד מהטקסטים שכתבה נקרא  - נוף במגש - והוא עוסק בעצי הבונסאי ( היצוג הממוזער והריאליסטי של הטבע), בסביבות מהונדסות  ומבויתות ובמאבק בין אילוף לפראות.         כל אלו הם נושאים שהתחלתי לחקור בצילום בשנת 1996 כשילדתי את בתי נגה, וקיבלתי  במתנה עץ בונסאי. 


------------------------------------------------------------------------------------

הצילום הזה  שייך לסדרה - " 22 שיעורים באהבה".  כל אחת מהעבודות בסדרה עוסקת בסוגייה אחרת הקשורה ללמידה ולאהבה . בחרתי בצילום הזה להיות מודפס על גבי הגלויה הממוספרת והחתומה (אחת ממדרגות התמיכה בספר). 



השמש שבבית, שיעור באהבה מס. 10, מתוך 22 שיעורים באהבה (הדימוי על גבי הגלויה הממוספרת והחתומה )

 

------------------------------------------------------------------------------------


רועי בושי חוקר בספר את העיסוק המתמשך שלי בנוף

 בהתייחסו לעבודה-הסלון של אמא- ( צילום ישיר ולא מעובד ) הוא כותב: 

"....הסלון של אימא של איילת הוא אקט של סירוב לנוף הממשי בשם השאיפה לנוף נשגב. כמו בחרה להתבודד בחדר אטום לאור, מעין לשכה אפלה או קמרה אוֹבְּסְקוּרה, כדי להתמודד עם העולם החיצון – חדר שבו ניתן להכיר את העולם הממשי והכאוטי שבחוץ מבעד להיטליו המהופכים, המסודרים בגריד על הקיר ". 




הסלון של אמא, הדפס דיו,  מתוך פארק אוטופיה

------------------------------------------------------------------------------------


גם אני  כותבת  בספר

הטקסט שלי בנוי מפסקאות קצרות על תצלומים שבהם אני מופיעה, ושצולמו על ידי צלמים שונים. אם הצילומים האלו לא היו קיימים, לא הייתי זוכרת את האירועים שמתועדים בהם. באחת הפסקאות , אני מבקשת להחזיר לעצמי את המבט הצעיר  שאני מזהה בצילום דיוקן שלי,  אשר צולם על ידי בן זוג שאיני זוכרת. הצילום בעיני שייך לזכרון כמו שהוא שייך לשכחה. 

 


צלחת, טכניקה מעורבת , מתוך פארק אוטופיה . (צילום אוביקט-מיכל טוביאס)

------------------------------------------------------------------------------------


 על היחס שלי לצילום וכמה מילים על תפישת עולמי  

אני חוקרת את הכלי הצילומי שנים רבות. בעיקר אני מטפלת בדימוי הצילומי וזו השפה האמנותית שפיתחתי.  בשנות ה-90  ביימתי צילומים בחללים סגורים ויצרתי סדרות ,  צבעתי צילומים , בניתי קולאג'ים ידניים  וצילמתי אותם ב-film.   בשנות ה-2000 בניתי סביבות פיסוליות בחלל ובתוכן שתלתי צילומים, סרקתי חומרים ויצרתי מונטאז'ים דיגיטלים. הצילום ממשיך לעניין אותי לא רק כדימוי אלא כחומר,  ומופעי האור מעניינים אותי לא  כאמצעים טכנולוגיים אלא כמטאפורה  לנפש ולעולם. 

הצילומים שלי מספרים סיפורים. כל אחד מהם קשור לעולם שבחוץ ולעולם שבפנים. הביוגרפיה שלי נמצאת בכל ואני מאמינה שהיא נפגשת עם הביוגרפיה של הצופה. 

אני מוצאת את עצמי מתבוננת במציאות המוגבלת הנצפית דרך מסכים, ובטבע המכונס למתחמים. פועלת  במעגלים  ללא  גבולות של זמן, מנסה לפענח סוד - לתת לו מקום ולחלוק בו עם הצופים. 


-----------------------------------------------------------------------------------              

ההדפס על גבי התיק (אחת ממדרגות התמיכה בספר ) הוא תצלום ששמו - מילים פנינים . האשה הכפולה שבתצלום המעובד היא אשתו של שי עגנון, אשר דמותה כצעירה וכבוגרת, העסיקה אותי בשנת 2010 כשהייתי מעורבת בפרויקט צילום בבית שי עגנון בירושלים. כשנודע לי שהיא זו שערכה את  כתביו, הפכתי אותה לדמות המרכזית  בפרויקט. אהבתי את המחשבה שהאשה הצנועה והנחבאת לכלים, פיענחה את כתב ידו של הסופר וערכה אותו לכדי פנינים .  



מילים פנינים (תיק הבד עם ההדפס המקורי)


-----------------------------------------------------------------------------------------------------------------

פרטים על הספר:

טקסטים מרכזיים ועריכה - גליה יהב

טקסט על נוף - רועי בושי 

פסקאות על צילום - איילת השחר כהן 

עריכת לשון ותירגום -  דריה קסובסקי 

עיצוב והפקה - אביגיל ריינר

הספר רואה אור בתמיכת: מועצת הפיס לתרבות ולאמנות \ קרן יהושע רבינוביץ לאמנויות תל אביב – אמנות פלסטית \ מוסררה – בית הספר הרב תחומי לאמנות וחברה, ירושלים