הלם הקרב שלי. ההצגה
הפרויקט של
גדי ויסמן
סיפור המלחמה שלי, על פצעים בלתי נראים שסוחבים איתם חיילי צה"ל. הצגה מקורית ושונה המשלבת כאב והומור ומבוססת על סיוט אמיתי
103%
102,117
מתוך 100,000
0
נותרו
426
תומכים
הכל או כלום.הפרויקט ימומן רק אם יגיע ליעד הגיוס עד ל- 24/06/2016

שמי גדי ויסמן, אני בן 45, נשוי ואב לשלושה. 

נקראתי, כאיש מילואים, למלחמת לבנון השניה, איבדתי חברים, נפצעתי ברגל בתקרית ירי כוחותינו על כוחותינו. אבל יותר מכל, מלווה אותי מאז הלם הקרב. החיים שלי השתנו, אבל לא ויתרתי. למדתי תאטרון בובות ואני מרים הצגה ה מבוססת על סיוט אמיתי ונוגעת בפצעים הלא נראים שיש לרבים מחיילי צה"ל, תוך שילוב של הומור וכאב, חלום וזיכרון.

זאת השקעה בלתי פוסקת בתאטרון "האייל המרקד", כתיבת תסריט (עם אדם יכין שגם ביים), חזרות, רכישת ציוד, תאורה, תפאורה ועוד עוד. 

אני צריך אתכם איתי, לעזור לי להשלים את המלאכה, להיות חלק מהמסר החשוב של ההצגה! הצלחת הגיוס תאפשר לי לנוע עם ההצגה לכל מקום (כולל תפאורה וציוד), לבסיסי צה"ל ולאולמות שונים, במשך שנתיים לפחות.


אני ו...אני. הבובה שמלווה אותי בהצגה  

נחזור קצת אחורה. אוגוסט 2006.

מלחמת לבנון השנייה בית בפאתי כפר לבנוני, דרוך, ממתין ללא נודע. בדיוק מזגתי קפה לחבר'ה ואז בום! פיצוץ אדיר. אחד החיילים שעמד לידי חטף קליע בכתף, אחר נפל ונפצע אנושות, הסתכלתי למטה וראיתי חור ברגל שלי. הכל התמלא בדם, רעש מחריש אוזניים, המולה מטורפת, פחד מקפיא. בבית החולים התחלתי להבין. טנק של צה"ל ירה עלינו בטעות. כמה שעות קודם, נהרגו 12 חברים שלי מהגדוד כשקטיושה פגעה בשטח כינוס סמוך לגבול. 

הלם קרב PTSD גם היום,עשר שנים אחרי, הצלקת עוד לא הגלידה: למראות הקרב, לתחושות האימה, למה שנחרט בזיכרוני קוראים הלם קרב. פוסט טראומה, PTSD. זה איתי כל יום, אבל אני לא מתבייש. יש לי משפחה נהדרת ולא פחות מכך, מצאתי את הדרך שלי להתמודד: למדתי תאטרון בובות והרמתי הצגה יוצאת דופן ושונה.

מתוך החזרות להצגה "דו"צ - עם רגל אחת בשמיים"  


ככה נראית בובת ראש

 וזאת בובת דרקון (מפחיד...) 



ושוב להווה. אפריל 2016

החלום שלי יש הצגה נהדרת:  ההצגה שלי: דו"צ עם רגל אחת בשמיים, אבל... עכשיו מגיע הדבר האמיתי ופה אני חייב את הסיוע שלכם. החלום שלי שכל חייל, מפקד, ההורים של הלוחמים שלנו, אחים אחיות ולמעשה כולם – יזכו לצפות בהצגה הזאת וייקחו ממנה את הכלים כדי להתמודד עם מה שמשאירה בכולנו המלחמה. 

עזרו לי להגשים את החלום. 

שלכם, 

גדי ויסמן


בובות מוריס שאשמח להכין עבורכם



My name is Gadi Waisman. I am Israeli, 45 years old, married and father of three. In 2006 I was enlisted as an I.D.F reserve soldier and sent to the front in Lebanon. I lost friends and was wounded in an event in which our forces mistakenly fought against our own forces. Since that day I have been carrying with me battle shock. My life was changed but I didn’t give up.

As part of my rehabilitation I studied puppetry and put up a show in which I preform and manipulate puppets too. It is based on my own dreams, flashbacks and thoughts.  I took the director Adam Yakin and the Dancing Ram Theatre to write and direct the show and after a full years of rehearsals we have a very good show and got into the prestigious Israel Festival.

I need you with me to help me finish the job and get the equipment and technicians that will enable me to travel through Israel. To army camps and different venues around the country and bring up this difficult subject of war shock – which is seldom talked about in Israel.    Please enter the Headstart fundraising and support me.