מציורי המערות לטלפון החכם
הפרויקט של
פרופ' יוני מזרחי
מציורי המערות לטלפון החכם: היסטורית תרבותית של טכנולוגיות המידע והתקשורת - מסע בזמן לתיאור האבולוציה התרבותית של טכנולוגיות המידע והתקשורת.
101%
48,591
מתוך 48,500
0
נותרו
169
תומכים
הכל או כלום.הפרויקט ימומן רק אם יגיע ליעד הגיוס עד ל- 24/12/2016

אני מזמין אתכם להיות שותפיי בהפקתו ובהוצאתו לאור של ספרי: מציורי המערות לטלפון החכם - האבולוציה של המציאות המדומה. זהו ספר על ההיסטוריה התרבותית של טכנולוגיות המידע והתקשורת למן הופעת שפת הדיבור האנושית, טכנולוגיות הכתב והדפוס, הקלטת הקול והשמע, הפקסמיליה, הצילום, הרדיו, הטלוויזיה המחשבים והאינטרנט ועד לטלפון החכם בן-זמנינו.

לאחר עשר שנות מחקר, כתיבה, עריכה, הגהה, הכנת איורים, ומפתחות, תהליכי הערכה וביקורת מקצועיים של התוכן, עימוד הספר להדפסה, עיצוב הכריכה ועוד ועוד ועוד.... הספר מוכן לצאת לדרך. 





עכשיו מתחילה העבודה: צריך להפיק את הספר בדפוס. כמקובל בימים האלה, כל ההוצאות הללו נופלות על המחבר ובספר מקיף כזה (900 עמודים בפורמט גדול במיוחד, כ 1000 מקורות ביבליוגרפיים ו 860 הערות שולים, כ 140 איורים רבים מהם מקוריים, ולמעלה מ 30 עמודי מפתחות מפורטים), עלויות אלה גבוהות במיוחד - 48,500 ש"ח - הסכום שאותו אני מבקש לגייס כאן בתמיכתך.





100% של הסכום שיגוייס יושקע ישירות בהפקת ובהדפסת הספר למכירה ברשתות הספרים ובחנויות העצמאיות (כאלף עותקים להדפסה הראשונה של המהדורה הראשונה). 

אני פונה אליך בבקשה לתמיכה בפרוייקט במדרגות התמיכה השונות כולל הזדמנות לקנות את הספר עם הקדשה אישית מהדפסה ראשונה של המהדורה הראשונה במחירי טרום-השקה מוזלים ביחס למחיר שקבעה ההוצאה שבו ימכר בחנויות (138 ש"ח).





מה אומרת הביקורת על הספר לפני הפרסום?

"ילידי דור האינטרנט נוטים לחשוב שהעולם נברא ביחד עם הסמארטפון והרשתות החברתיות. הגיע הזמן להכניס את הטכנולוגיה בת זמננו ואת השלכותיה החברתיות לתוך פרספקטיבה היסטורית ולהצביע על התפתחות המידע והעברתו בין בני אדם מאז שנוצר. הספר של פרופ' יוני מזרחי עושה זאת להפליא ויש לברך על כך".

פרופ' ניב אחיטוב, פרופסור אמריטוס למדעי הניהול ומערכות מידע, אוניברסיטת תל-אביב.

 "פרופ' מזרחי טווה אריג מרתק של התפתחות טכנולוגית ותרבותית, ומציג בפני הקורא נקודת מבט מרעננת ושונה על ההיסטוריה הטכנולוגית שלנו. הקשרים הסמויים שבין המצאות כגון הטלפון, הטלגרף, המצלמה והראינוע - והקשר בינן ובין האינטרנט והטלפונים החכמים - מתעוררים לחיים בספר חכם ומהנה."

רן לוי, סופר, מהנדס ומגיש הפודקאסט 'עושים היסטוריה'

 

"חיבורו החדש של פרופ' יונתן (יוני) מזרחי – מציורי המערות לטלפון החכם –הוא חגיגה לקורא. הספר מרחיב דעת ומעמיק תובנות על המציאות של חיינו כיום, שמרביתה מדומה, דיגיטלית, באמצעות מסע היסטורי, המגייס אין-ספור מקורות, על התפתחות התרבות והאדם. המחבר איש אשכולות – ארכיאולוג, אנתרופולוג, פילוסוף, אידיאליסט ומחנך, רגיש לאמנויות – מגייס לספר את כל הממדים המגוונים האלה שבאישיותו לקיים אתנו, הקוראים, שיח עשיר מושגים וזוויות-ראייה על העולם, על עצמנו ועל תודעתנו".

פרופ' ישעיהו תדמור, פרופסור לחינוך ויו"ר "המועצה לרוח האדם בחינוך". בעבר מנהל בית הספר הריאלי בחיפה.

 

"ספרו של פרופ' יוני מזרחי משלים פער חשוב בספרות המקצועית העוסקת בחברה האנושית בעידן המידע. זהו מסע מרתק בתולדות הידע והתקשורת האנושית, הלוקח את הקורא צעד אחר צעד לפיתוחי הטכנולוגיה, המידע, והחברה ושוזר אותם יחד לכדי רעיון-מארגן ברור. החל מציורי המערות ועד ל"סייברספייס" – המרחב הקיברנטי, הספר מאתגר ברעיונות חדשניים, שלא ישאירו את הקורא אדיש. בתרומה להבנת המציאות המשתנה במהירות, הספר תומך את הבנת העתיד – על בסיס הבנת העבר של חברת המידע והידע".

ד"ר גיל-עד אריאלי, בית ספר לאודר לממשל, דיפלומטיה ואסטרטגיה, המרכז הבין-תחומי, הרצליה





אז על מה הספר?

הספר - מציורי המערכות לטלפון החכם: האבולוציה של המציאות המדומה – מבקש לשרטט את ההיסטוריה התרבותית המרתקת של טכנולוגיות המידע והתקשורת למן הופעת השפה האנושית לפני כמאתיים אלף שנים ועד להופעת הטלפון החכם. בספר נסקרים בשפה שאיננה דורשת כל ידע טכני מוקדם העקרונות ההנדסיים, נסיבות ההמצאה, וההשפעות ההיסטוריות והתרבותיות של טכנולוגיות מידע ותקשורת כגון שפת הדיבור של בני האדם הראשונים, מערכות הכתב בערים הקדומות בעולם, טכנולוגית הדפוס של עידן הרנסנאס, טכנולוגיות הצילום והקלטת הקול, ומכשירי הטלגרף, הטלפון, והרדיו של המאה ה-19. על רקע כל אלה נבחנות ההמצאות הגדולות של המאה ה-20: הטלוויזיה, המחשבים, האינטרנט והטלפונים החכמים. בנוסף לתיאור היסטורי-תרבותי עשיר של תולדות התרבות האנושית, הספר מבקש לברר במונחים נהירים לקריאה רעיונות גדולים כגון ההבדלים בין ייצוג אנלוגי לייצוג דיגיטלי של מידע ולברר את השלכותיהם הפילוסופיות, הכלכליות, העסקיות והחברתיות ולבחון בתוך כך כיצד טכנולוגיות המידע והתקשורת עצבו במידה רבה את מהלכי ההיסטוריה האנושית.

גודל המילים באיור שלמטה מלמד על שכיחותם בספר וזו דרך נוספת להבין במה עוסק הספר (תוכלו להגדיל את המסך ולראות עוד ועוד מילים מרכזיות):



אם התשובות לשאלות כמו אלה שלמטה מעניינות אתכם, הספר הזה בשבילכם:

מדוע צילום הרנטגן הוא מציאות מדומה שמספרת על המציאות יותר מכפי שהמציאות מספרת על עצמה?

האם  התודעה הפנימית שלנו היא בעצם מציאות מדומה? ואם כן מה מותר המציאות המדומה מהמציאות עצמה?

מדוע טרחו בני האדם הראשונים שעסקו בעיקר בהישרדות על יצירתם של ציורי המערות לפני כ 30 אלף שנים ומה הקשר בין ציורי המערות, להירוגליפים של המאיה, לפטיפון, ולמצלמה?

מי הקברן שהחליט להמציא את מרכזיות הטלפון כדי שיוכל להשיג לעצמו יותר עבודה ומי היו "טוות השיח" שרבות מהן התאבדו בשל עבודתן הקשה?

איך הוספת מספרי העמודים בספרים במאה ה-15 קשורה לכתובות האינטרנט ולמנוע החיפוש של גוגל?

מה עשו הגאדג'טים של המאה ה 19 – הטלגרף ההרמוני, הדיקטפון, האפיפון, הפונוגרף, רובה הצילום, הדאגרוטיפ, הזואופרסיסקופ, הקינטוגרף, הפונוטוגרף והפנטלגרף – ואיך הם העניקו לנו את הטלפון החכם?

מה היו המודלים העסקיים הראשונים (והמוזרים) של הטלגרף, הפונוגרף, הקולנוע, הרדיו והטלוויזיה ומה ניתן ללמוד מהם על מודלים עסקיים יצירתיים בהווה?

  

מה ההבדל בין "תערובות" מידע ל"תרכובות מידע" ואיך זה קשור לטרקטורים ולצעצועי לגו?

איך מתפתח הקולוניאליזם הדיגיטלי החדש ביבשות הווירטואליות של ענן האינטרנט ומדוע המיליארדים במדינות המתפתחות צפויים לחיות ולפעול בקולוניות החדשות של גוגל, אפל, דרופבוקס, אמזון ואיביי?

איך ביית האדם את החשמל ודחס אותו לכבלי מתכת ואיך המצאה משעממת כמו האלקטרומגנט שינתה את העולם לנצח?

מיהו קונארד זוס ומה חלילה היה קורה אם פיתוחו של המחשב הראשון שהמציא לא היה נדחה על ידי המפלגה הנאצית?

איך זה שהמחשב האנלוגי הומצא כבר לפני 197 שנים ומדוע אי אפשר היה לבנות אותו?

איך נראה ועבד (!) מכשיר הפקס הראשון שהומצא לפני 170 שנה?

איך צורף מהעיר מיינץ שבגרמניה ברא ב-1450 באמצעות מכבש יין ישן את הילדות, את הדת הפרוטסטנטית, ואת האינדיבידואליזם?

מה הקשר בין שפה לתודעה? האם השפה היא בבואה של התודעה או שהתודעה היא בבואה של השפה?

מדוע האותיות על המקלדת מסודרות (בכוונה) כדי להקשות על מהירות ההדפסה? איך זה קשור לקוד המורס? ולמה אי אפשר כבר לתקן את זה?

מדוע וכיצד נכחדו מהר כל כך מצלמת הפילם, הפטיפון והתקליטים, הווידאו והקלטות, הרדיו-טרנזיסטור, ומקרני השקופיות? ואיך כל זה קשור ליסוד הכימי גרמניום?

מדוע שפת הדיבור האנושית היא דיגיטלית ושפת הגוף שלנו אנלוגית?

מה ההבדל בין טכנולוגיה אנלוגית לטכנולוגיה דיגיטלית ומדוע ובאיזה נסיבות הדיגיטליות עצמה החלה לפני 200 אלף שנים?

מה ההבדל בין טלפון חכם, לטלפון נישא, לטלפון סלולרי ולרדיו טלפון ואיך קרה שכבר ב 1940 היו עשרות אלפי טלפונים ניידים במכוניות?

מהו כתב פיקטוגרפי, כתב לוגוגרפי, כתב סילבי וכתב אלפבית ואיך הם קשורים לאבולוציה של הבירוקרטיה, להופעת הערים הקדומות, ורעיון שעומד ביסוד הדיסק-און-קי?

מה הקשר בין היכחדותם של הניאנדרטליים לשיפור ביכולותיהם של ההומו ספיינס להביע רגשות, לתאר את הזמן, ולהמציא משפטי תנאי?

איך מורה לחרשים במאה ה-19 מצא את הדרך להעביר קול אנושי דרך כבלי החשמל ומה היה המודל העסקי החדש שהמציא לתמחור הטכנולוגיה פורצת הדרך שהמציא?

מה הקשר בין עשרת הדיברות, סרטי וולט דיסני ותוכנת חלונות לבין המצאת הכתב לפני ששת אלפים שנה?

איך המציא רופא שיניים אלמוני מניו-מקסיקו את המחשב האישי המסחרי הראשון שנמכר באלפים מבלי שהיה לו כלל חיבור למסך, למקלדת או למדפסת וכמה הוא עלה?

מהי "מכונת הממקס" (1945) ומדוע יש לראות בה את האינטרנט האנלוגי הראשון, כחמישים שנה לפני הופעת הדפדפן?

מי הגאון שהתאבד בהשראת סיפור שלגיה באמצעות תפוח מורעל לא לפני שפיצח את התשדורות המוצפנות של הנאצים במלחמת העולם השנייה?

מי הוא כבד השמיעה שהאיר את העולם, תכנן פסנתרים מביטון ופצצות טורפדו והיה גם הראשון להמציא טכנולוגיה שמקליטה קול ואיך הוא תכנן לעשות מזה כסף?

מי המציא את עכבר המחשב ואיך הוא העניק לנו את הגישה הנוחה ביותר למציאות המדומה עד המצאת מסכי המגע?

איך קם הסטרטאפ הראשון בשומר העתיקה שהמציא את טכנולוגית הכתב?

מי המציא את השטרודל (@) של הדואר האלקטרוני? ומי היה "מנהל האינטרנט" הראשון?

איך (כמעט) הרג הרדיו את הטלוויזיה והווידאו את הקולנוע ומה הלקח ליזמי הסטרטאפ בני זמנינו?

איך קרה ש IBM המציאה ושיווקה את הטלפון החכם הראשון בעולם והיום היא בכלל לא במשחק?




מה ייחודו של הספר בהשוואה לספרים דומים?

בשלוש שנים האחרונות, התפרסמו בשפה האנגלית ובהוצאות מכובדות ביותר (Oxford University Press, Cambridge University Press, MIT Press) מספר מצומצם של ספרים אשר שמים להם למטרה לספק תיאור ארוך טווח מעין זה המופיע בספר הנוכחי. אולם הספר הזה שונה מהסקירות הללו משום ש: 1. הוא נכתב בעברית לקורא הישראלי ו 2. הוא שונה בגישתו לנושא. ייחודו של הספר בהשוואה לסקירות קודמות ועדכניות של ההיסטוריה של טכנולוגיות המידע התקשורת, הוא בפרשנות הרחבה והשונה מהמקובל שהוא מעניק למונחים טכנולוגים עדכניים כגון  "מציאות מדומה", "ייצוג אנלוגי" לעומת "ייצוג דיגיטלי", "מידע" ו"טכנולוגיות מידע" ויישומם בהקשרי זמן ומרחב רחבים בהרבה מהמקובל בספרות האקדמית והפופולרית המטפלת בהיסטוריה של התקשורת ושל טכנולוגיות המידע. כך למשל, מונחים טכנולוגיים בני זמנינו (דיגיטליות, מציאות מדומה, ממשקי משתמש, מנועי חיפוש, גרסאות תוכנה, ומערכות הפעלה, למשל) ומונחים מעולם היזמות העסקית (גיוס כספים, מחקר ופיתוח, מודלים עסקיים, אקזיט וחברות הזנק) מיושמים באופן שיטתי במהלך הספר לתופעות כגון הופעת השפה האנושית (200 אלף לפנה"ס), טכנולוגיות הכתב והדפוס (4000 לפנה"ס ו-1450 לספירה, בהתאמה), ולשלל החידושים הטכנולוגיים בתחומי הצילום והתקשורת במהלך המאה התשע-עשרה. הפרשנות הרחבה הזאת מאפשרת לנו לנתח במונחים ובהקשר רחבים יותר את תולדות היחסים בין האדם לבין טכנולוגיות מידע שונות, לקשור אותם להווה לצורכי קבלת פרספקטיבה, ואגב כך למפות את ההיסטוריה התרבותית של טכנולוגיות המידע והתקשורת. 






קהל יעד ופוטנציאל מסחרי

בהינתן אופיו הבין-תחומי של הספר ואופיו השיטתי בדרך הצגת הדברים, ניתן לראות את הספר כשייך הן לסוגת ספרי המבוא האקדמיים המציעים סקירה היסטורית של תולדות התרבות וטכנולוגיות המידע והתקשורת עבור חוקרים ועבור תלמידי כל שלושת התארים (בתחומי לימודי התקשורת והעיצוב, מערכות המידע, המדיה החדשה, הסוציולוגיה והאנתרופולוגיה, מנהל העסקים וכמובן ההיסטוריה) והן לסוגת המדע הפופולארי וספרים המיועדים לקורא המשכיל (במדפי הספרים של חנויות הספרים, הספר יוכל למצוא את מקומו בקלות במדפי ספרי הניהול והכלכלה, ההיסטוריה, מדעי החברה והתקשורת, הפילוסופיה והמדע הפופולארי). רבי מכר מסוגת הספר המוצע כאן המציעים "סינתזות הגדולות" (ספריו של ג'ראד דיאמונד, יעקב ברונובסקי, קארל סאגן, סטיבן ג'יי גולד, למשל) מעידים על הביקוש הרב לסוג כזה של ספרים, ויותר מכל מעידה על כך הצלחתו המדהימה של הספר "קיצור תולדות האנושות" (יובל נח הררי) שנמצא בפסגת רבי המכר בישראל מזה חודשים רבים. הספר הנוכחי נמצא על התפר הדק שבין מדע פופולרי לספר אקדמי מקיף, יסודי ומעמיק בנטייה מסוימת לאחרון. יחד עם זאת, נדמה לי שהנושאים המטופלים בו (שפת הדיבור האנושית, מערכות הכתב, המחשבים אישיים, האינטרנט והטלפון חכם) יקרצו לכל קורא שיבקש להבין משהו על טכנולוגיות היום יום הללו ועל מקומן בהיסטוריה. בכוונתי לתרגם ולפרסם את הספר לשפות נוספות בהוצאות ספרים אקדמיות או אחרות בהקדם האפשרי - אולם תנאי מקדים לכך הוא הוצאה לאור שלו כאן, בארץ בעברית.