כל הפרויקטים
טעם של פעם
הפרויקט של
הלל ישראל
יוזמה עם ולמען ניצולי השואה, במסגרתה סטודנטים וניצולים מבשלים יחד מתכונים שהניצולים זוכרים מילדותם. המתכונים יאוגדו לספר אשר ישלב את המתכון
133%
10,631
מתוך 8,000
0
נותרו
112
תומכים
הכל או כלום.הפרויקט ימומן רק אם יגיע ליעד הגיוס עד ל- 20/03/2015

הגענו ליעד הדרוש לנו כדי להוציא את הספר!

אך חשוב לנו להדגיש שככל שתהיה יותר הענות, נוכל להפיץ את הסיפורים ליותר אנשים ושכלל ההכנסות ממכירת הספר, לאחר כיסוי הוצאות ההדפסה, מוקדשות לפעילות עם ולמען ניצולי שואה ווטרנים

 

בספר המתכונים "טעם של פעם" ישולבו מתכוני ניצולי השואה יחד עם סיפורם האישי והסיפור המרגש העומד מאחורי המנה. הניצולים שהשתתפו בהכנת הספר מגיעים מרקעים שונים ומגוונים, החל מרוסיה ואוקראינה ועד טוניס ולוב. הספר מכיל אוסף סיפורים מרגשים ונוגעים ללב המזכירים לנו את הקשר המיוחד בין המשפחה האישית, המשפחה היהודית ואוכל.

הספר זכה לתמיכה של שפים רבים ומפורסמים בינהם - איילת הירשמן, יגיל יצחקוב, יוסי אלעד, מאיה קליין, מיכל אנסקי, ניקי בי, פסקל רובין פרץ ושי- לי ליפא שעברו על המתכונים והוסיפו הארות, חוויות שלהם עם המתכון ועוד.

הספר מהווה שופר עבור ניצולים רבים לספר את סיפורם ולדעת שהוא נשמע ונשמר.

באמצעות תמיכה בפרויקט אתם תורמים  לשימור המתכונים והסיפורים של ניצולי השואה ולתחושת הסיפוק האישי של הניצולים בכך שהם זוכים להעניק מעצמם וללמד אחרים ועדים לכך שהדורות הצעירים מביעים עניין בסיפורם האישי.

אנו צריכים את התמיכה שלכם על מנת להוציא את הספר, בלעדיה לא נוכל להוציא את הפרויקט לפועל.

 

כלל ההכנסות  ממכירת הספר, לאחר כיסוי הוצאות ההדפסה, מוקדשות לפעילות עם ולמען ניצולי שואה ווטרנים.

--------------------------------

"טעם של פעם" היא יוזמה של הסטודנטים ויטאלי וילר ואיליה ויכמן מהלל באוניברסיטת בן גוריון אשר השתתפו יחד עם 60 סטודנטים ממדינות בריה"מ לשעבר במסע בעקבות חיים יהודים במזרח אירופה במסגרת תכנית פניקס הנתמכת ע"י קרן ג'נסיס. עם חזרתם ביקשו ויטאלי ואיליה ליזום פרויקט עם ולמען ניצולי השואה, והחליטו על הפקת ספר בישול המכיל מתכונים של ניצולי שואה אותם הם זוכרים מבית הוריהם. לצד סיפוריהם האישיים, היוזמה מעניקה לניצולי השואה את הבילוי החברתי עם הדור הצעיר יותר ומעניקה להם הזדמנות ייחודית להרגיש תורמים וחיוניים ולהעביר משהו לדורות הבאים.

 

הקשיש/ה והסטודנטים מקיימים פגישה אישית בבית הקשיש/ה, בבאר שבע, ברחבי הארץ ואף ברחבי העולם ויחד הם מכינים את המנה אותה בחר/ה הניצול/ה לחלוק. במסגרת המיזם נאספים מתכונים רבים ככל האפשר לצורך הפקת ספר מעניין וייחודי. השאיפה היא לאסוף מתכונים פשוטים אך ייחודיים ההולכים יד ביד עם סיפורו האישי של הניצול/ה, ומשמרים מאכלים מקהילות יהודיות שחלק גדול מהם אבד.  זוהי מסגרת המכבדת את הניצולים ומאפשרת להם ולנו לשמר את זיכרונותיהם בצורה חווייתית ומרגשת.

 

היוזמה הזו למעשה מאפשרת להטיב עם ניצולי השואה במספר היבטים:

 

א.      המפגש של ניצולי השואה עם הסטודנטים מאפשר הן לניצולי השואה להרוויח מפגש עם הדור הצעיר, והן לסטודנטים להכיר פנים אל פנים אוכלוסייה מיוחדת שהולכת ונעלמת.

ב.      ניצולי השואה יכולים לחלוק עם הסטודנטים זיכרונות מעברם בצורה שאינה מכאיבה, אך עדיין משמרת.

ג.       דרך המתכונים מתאפשר חלון הצצה למסורת, לתרבות ולשורשים של קהילות יהודיות, שכיום הרבה מהן כבר לא קיימות.

ד.      היוזמה מאפשרת לניצולי השואה לתרום משהו מעברם לדור הצעיר, כמו גם להיתרם על ידם באמצעות המפגש החברתי.

 

 

דוגמא לסיפור רקע של ניצול מהספר:

 

 

סיפור רקע

 

אברהם נולד ב – 1923 באויוארוש שברומניה למשפחת וייס מצד אביו ולמשפחת רוט מצד אימו. אברהם גדל עם שמונת אחיו ואחיותיו בבית אורתודוקסי מודרני, והמשפחה התפרנסה מגידול יין.

בגיל 13 עבר ללמוד בישיבה, ובגיל 18 התרחק אברהם מביתו, והגיע לבודפשט. ב – 1944 עם כניסת הגרמנים להונגריה גויס לצבא ההונגרי והועסק בעבודות כפייה. במסגרת זו הועבר לחזית הגרמנית-רוסית, שם עסק בחפירת תעלות אנטי טנקיות ותעלות מגן לצבא ה"וורמכט". עם הנסיגה של הצבא הגרמני מהחזית הרוסית, נלקח אברהם עם יחידתו לסייע לגרמנים בנסיגתם, ושהה בתנאים מחפירים ובקור מקפיא של אותו חורף. כשהוא שוהה עם יחידתו לצד הצבא הגרמני שהיה בנסיגה הגיע לאוסטריה, שם הוכנס למחנה הריכוז מטהואזן ושהה בו בתנאים קשים מנשוא. עם השחרור שקל 28 קילו.

לאחר המלחמה הבין שרק אחיו שלמה ניצל מתוך שמונת האחים והאחיות. רק מאוחר יותר מצא גם את אחותו שרה, שניצלה.

לאחר המלחמה עלה אברהם לארץ, גויס לפלמ"ח, היה חבר בגרעין לבית אלפא, ובמסגרת עזרה בין קיבוצים הגיע ב – 1949 לקיבוץ דן, שם נשא לאישה את ציפקה, והיה מעורב באופן פעיל בחיי הקיבוץ.

 

סיפור רקע על המנה

 

הסיפור סביב המאכל פלשע פיש קשור לכפר הולדתו של אברהם- אויוארוש. בתור משפחה דתית הם נהגו בשבת לאכול ארוחה חגיגית ודגים נחשבו כמאכל של ארוחת שבת. אבל, בכפר שלהם לא היו דגים, והם חיפשו פתרון אחר, אז הם הכינו את המנה הזו. אברהם לא זוכר מי המציא את המתכון: אמא או סבתא אבל הוא זוכר שבכל שבת המשפחה אכלה פלשע פיש- תבשיל שטעמו מזכיר טעם של דגים. זהו המתכון האהוב עליו עד היום והוא מקפיד להכין אותו לילדיו ולנכדיו.

 

השף יוסי אלעד, מבעלי קבוצת מחניודה:

 

"גם את מנת ה"פלשע פיש" אני מכיר מהילדות. את המתכונים עצמם", מספר יוסי, "ניסיתי והכנתי. הייתי מכין את המנה כמות שהיא ומגיש אותה עם חזרת. מהירקות שבהן בושלו הקציצות הייתי מכין מחית חלקה מורח "דמעה" של המחית על צלחת הגשה, מניח את הקציצות על ה"דימעה" ומקשט בחזרת."

 

רוצים לקבל את המתכון?

מתכון ה"פלטע פיש" ועוד מתכונים רבים אחרים יופיעו בספר "טעם של פעם" כשייצא.

 

רק רצינו לעדכן אתכם
שבשביל חוויה באמת מושלמת, עדיף לגלוש דרך דפדפן כרום, בואו לראות בעצמכם.