כל הפרויקטים
למה אני מתכוון כשאני שותק
הפרויקט של
אורי אברהם
זינוק לתהום, כשאין ברירה אלא להודות שהמילים האלו שאתם קוראים מתארות בצורה הכי טובה שיכולתי מה שהרגשתי ברגעים שבהם הכי הרגשתי בחיים
104%
5,180
מתוך 5,000
0
נותרו
64
תומכים
הכל או כלום.הפרויקט ימומן רק אם יגיע ליעד הגיוס עד ל- 10/01/2015

בוקר

הבוקר מגיע, עדיין מוקדם

זורחת השמש, גלים על הים

ציפור מצייצת, ירח שב למקומו

אדם מתעורר וחרב עולמו

נוסע הכביש, מטוסים באויר

בקרוב חדשות, מקדימים בתשדיר

קפה מהביל מתקרר לתומו

אדם מתיישב בין שברי עולמו

מקדם השעון את הזמן במקצב

אדם לא משגיח – אבדו עיתותיו

חשכה בעיניו, ליבו שותת דם

רסיסי עולמו לא יחוברו לעולם

***           ***          ***

בהתרגשות רבה אני מזמין אתכם לקחת חלק בהוצאת הספר הראשון שלי.

היי,

קוראים לי אורי, ואני כותב שירים כבר יותר מעשר שנים. 

הרבה חודשים השתעשעתי ברעיון של לתת לשירים במה כלשהי, עד שלפני כמה שבועות החלטתי להוציא ספר שירים מתוך מה שכתבתי. 

למי שמכיר אותי - אני מבטיח לכם שזה הפתיע אותי אפילו יותר מכם.

מצד שני, אם כבר לצאת מאזור הנוחות אז עד הסוף - בקפיצת ראש לתוך התהום, בלי פשרות או מחיצות, כך שלא תהיה ברירה מלבד להודות בכך שהמילים האלו שאתם קוראים מתארות בצורה הכי טובה שיכולתי את מה שהרגשתי ברגעים שבהם הכי הרגשתי בחיים.

אני חייב להגיד שיהיה משהו מרגש אם הספר הזה ייצא לאור בצורה הזו - עם הרבה שותפים. אחרי הכל אתה נאבק לגלף את הרגשות הכי עמוקים שלך לתוך מילים במשך שנים, ואז מישהו, איפשהו, מוכן לשמוע את זה ואולי אפילו לשלם על זה קצת. באמת מרגש...

עוד דבר אחד קטן - איך זה עובד בעצם? שלושה צעדים פשוטים:

1. בחנו את מדרגות ההשתתפות בצד שמאל  ->>>

2. בחרו את גובה ההשתתפות המתאים לכם ולחצו עליו.

3. הרשמו לאתר ומלאו את פרטיכם. 

ו... סיימתם.


עמוד הסליקה מאובטח ביותר ואינו שומר את פרטי כרטיס האשראי כנהוג באתרי הקניות המובילים בעולם.

מכאן אני אשאיר את הבמה למילים - שני שירים נוספים מתוך למעלה משמונים השירים שאמורים להכלל בספר.

תודה לכם. מכל הלב.

אורי

***           ***          ***

מתרחקים

אנחנו מתרחקים

הזמן עובר ואנחנו נמחקים

נעלמים ונכנסים למגירה

כך זה קורה וזה קרה

ואין ברירה

אנחנו מתרחקים

המרחק גדל אנחנו נסדקים

כמו שוכחים

הפכו חיינו חרכים

וכבר שכחנו איך צורחים

אבל אני זוכר

סמטה דלה ואפלולית

ריקוד ארוך להתפאר

בריחת חושים לילית

חיוך לבן אז הסתתר

כשרק חלמתי, רק חלמתי

את הירח שהחליט -  יזרח

בקור הדק, הטעם מר

הרגע התחיל להשכח

נפילה בדרך למחר

והמסתורין ברח

כשרק הזיתי, רק הזיתי

אנחנו מתרחקים

הגיל נוקף אנחנו מתפרקים

מתמסדים אל החברה

יהיה אחר עם מטרה

אצלנו החלה הספירה

אנחנו מתרחקים

עטויים בחלודה אנחנו חורקים

ברח ניצוץ השגעון

ונעלם לתוך נבכי הדכאון

אולי נחזיר את השעון

***           ***          ***

הודו

זבל נערם לצידי ציר עפר

נער נובר בו בחיוך מאושר

התרוממות רוחנית ומבט מיואש

הודו גורמת לך לחשוב מחדש

חלמאות איומה וחמלה עד כלות

הנפש מתרחבת והראות משתעלות

שפכי מפעלים בקדושת מי הנהר

הודו היא שתי וערב – נפלא ומכוער

לא נמדדת מהראש ולא נאמדת מהצד

עת תדרוך כף רגלך היא פולשת מיד

פלא נבוך נגלה מתוך השממה

הודו חודרת עמוק לנשמה

בדרך הביתה הלב שמח ועצוב

מאושר לעזוב וכבר מבקש שתשוב

וברור בלי ספק עד עמקי נשמתך

עזבת את הודו אך היא נותרה בתוכך

רק רצינו לעדכן אתכם
שבשביל חוויה באמת מושלמת, עדיף לגלוש דרך דפדפן כרום, בואו לראות בעצמכם.