הקוצים של לוטם
הפרויקט של
אילת אסקוזידו
ספר ילדים רגיש זקוק לתמיכתכם. לוטם היא ילדה עם "קוצים בישבן" שגם בלילה מתקשה לנוח. כשהיא סוף-סוף נרדמת, החלומות שלה די מעייפים.
108%
26,775
מתוך 25,000
0
נותרו
120
תומכים
הכל או כלום.הפרויקט ימומן רק אם יגיע ליעד הגיוס עד ל- 23/11/2014

שלום וברוכים הבאים,

"הקוצים של לוטם" הוא ספר הביכורים שלי, ואני מזמינה אתכם להיות שותפים בהבאתו לעולם.

אני אילת, עורכת ומוציאה לאור, אם לשלושה. את הספר כתבתי בהשראת ההתמודדויות המוכרות במשפחתנו. אתם ואני, ביחד עם יעל פושקין המאיירת, נוכל להפיח בו חיים ולחלץ אותו סוף-סוף ממעמקי ה-Word. הזמנת הספר מראש תאפשר את מימון הפקתו. איך עושים זאת?

בחרו תשורה משמאל ותמכו בפרויקט

 

ליאת קרן, פסיכותרפיסטית לילדים ולנוער, ומומחית בעלת טור במדור הורים ב-YNET

"נתקלתי בספר נפלא המתאר בצורה בהירה ורגישה ילדה עם קוצים. אני בטוחה שכל אחד מכיר ילד כזה. הספר עוזר להבין ילדים אלו טוב יותר - הוא מתרגם את ההתנהגות הקוצנית לשפתינו ומותיר את הקורא ברצון לחבק את השונה. אני כבר רכשתי ספר וכעת משתפת כדי שעוד אנשים יחשפו לפרוייקט ויעזרו לו לצאת לאור."

הספר מיועד לבנות ולבנים (10-5) וגם מבוגרים יהנו לקרוא אותו!

לוטם מתקשה להירדם בלילה כי המחשבות ממשיכות לרוץ בראשה גם כשהגוף רוצה לנוח. היא מסתובבת מצד לצד, מנסה להרדים את עצמה בזמזום ומפריעה לאחותה, וגם כשהיא סוף-סוף נרדמת החלומות שלה די מעייפים, ובבוקר לא קל לה לצאת מהמיטה.

לוטם היא אחת שאומרים עליה שיש לה קוצים בישבן. קוצנית לעתים, מתקפדת בתוך עצמה והבטן הרכה שלה נעימה מאוד למי שיודע להגיע אליה. 

אני מקווה שהסיפור יצחיק את קוראיו, יעורר אמפטיה, יעודד ויבהיר. גם אם יעקוץ ויכאיב, אני מאמינה שמיד ירגיע וינחם.

מעניין אתכם לדעת איך לוטם הפכה לקיפודה ומה קרה לה? – פשוט הזמינו את הספר. חבקו אותו והוא יחבק אתכם בחזרה. ביחד נוכל להניע את גלגלי עולם הממשות. מה נותר לעשות? - לאייר אותו, לעצב אותו ולבסוף להדפיס ולכרוך. 

ספר טרי בכריכה קשה יישלח באהבה אליכם, תומכיו, שמאפשרים את לידתו.

המחירים שמופיעים בצד כוללים משלוח.


תודה על התמיכה ועל הפרגון!
שנת הקשבה טובה!
 

קבלו טעימה מהספר:

לֹטֶם לֹא אוֹהֶבֶת לִישֹׁן לְבַד בְּמִטָּתָהּ.
הִיא מַעֲדִיפָה לְהָבִיא אֶת הַכָּרִית שֶׁלָּהּ לִקְצֵה הַמִּטָּה שֶׁל גַּל, וְשָׁם הִיא נִרְדֶּמֶת.
אֲבָל לְגַל זֶה לֹא נוֹחַ, הִיא זְקוּקָה לְמָקוֹם לָרַגְלַיִם.

הַמִּטָּה שֶׁל לֹטֶם הִיא הָעֶלְיוֹנָה בְּמִטַּת הַקּוֹמָתַיִם שֶׁהִיא חוֹלֶקֶת עִם גַּל, אֲחוֹתָהּ הַגְּדוֹלָה.

בַּמִּטָּה שֶׁלִּי קָשֶׁה לְהֵרָדֵם, חוֹשֶׁבֶת לֹטֶם, אוּלַי הִיא מְקֻלְקֶלֶת?

הַמַּחְשָׁבוֹת מִתְרוֹצְצוֹת, מַטְרִידוֹת, מְעוֹרְרוֹת אֶת לֹטֶם וּמַרְחִיקוֹת אוֹתָהּ מֵהַשֵּׁנָה.
הִיא מְדַבֶּרֶת לְעַצְמָהּ וּמַפְרִיעָה לְגַל לִישֹׁן.
רַגְלֶיהָ כִּמְעַט וְנוֹגְעוֹת בַּתִּקְרָה, רוֹקְדוֹת בַּחֹשֶׁךְ,
וּפִיהָ מְפַזֵּם לָהּ שִׁיר שֶׁהִיא מַמְצִיאָה לְעַצְמָהּ בְּאוֹתוֹ רֶגַע.

"שְׁשְׁשׁ... תַּפְסִיקִי! אַל תָּשִׁירִי וְאַל תְּדַבְּרִי," רוֹטֶנֶת מִלְּמַטָּה גַּל.