כל הפרויקטים
יותר מהנראה לעין
הפרויקט של
שרון פלורנטין
אוסף של סיפורים קצרים מעוררי מחשבה. טעימות מהרבדים השונים של החיים. סיטואציות קומיות לצד מחשבות מקוריות.
123%
22,160
מתוך 18,000
0
נותרו
177
תומכים
הכל או כלום.הפרויקט ימומן רק אם יגיע ליעד הגיוס עד ל- 31/12/2014
אני מזמינה אתכם להיות שותפים בהוצאת ספר הביכורים שלי לאור, לעזור לי להגשים חלום, אך בעיקר - לתת לעצמכם מתנה. כי אתם ראויים לכך!
מאז שאני זוכרת את עצמי אהבתי את המילה הכתובה. עד היום, קריאת ספר טוב היא חוויה שגורמת לי אושר רב. 

במהלך השנים גם כתבתי לא מעט. לעצמי. למגירה. או לזה שהיה הנמען של המכתב.

כמקצוע, בחרתי לנתב את אהבתי למילים – למשפטים, והוסמכתי כעורכת דין.


בגיל שלושים וארבע חליתי בסרטן אגרסיבי. גברת פרוגנוזה מלמלה משהו על כך שיש לי 40% לשרוד את חמש השנים הבאות (!!), ומבלי שידעתי או נערכתי לכך – נזרקתי למערכה חדשה. על החיים שלי.

במהלך המסע להחלמה נולדתי מחדש. גיליתי שהאישה שהייתי אינה האישה שאני יכולה להיות. שהחיים יכולים להיות הרבה יותר מעשירים, מרתקים, מפתיעים ומשמחים מאשר החיים שרובנו חיים. שבשגרה, המובנת מאליה, יש הרבה יותר מאשר רשימת מטלות אינסופית וידיעה שכל יום יראה כמו היום שקדם לו.

עוד גיליתי, שכשאתה נלחם על חייך, אתה חייב להרגיש, בכל רגע ורגע, שאין דבר שאתה רוצה יותר מאשר לחיות. כי הרגש הזה הוא שמלבה את אש החיים בתוכנו, וכל עוד האש דולקת – אף פעם לא מאוחר מידי.

במסע שעברתי לגילוי האש הפנימית שלי, התחלתי להתבונן בחיי, באירועים שהתרחשו בהם, ובאנשים שמקיפים אותי בעיניים אחרות. אימוץ נקודת מבט חדשה זו, בצירוף אופטימיות טבעית שהסתבר כי ניחנתי בה, ועם בזיקת חוש הומור מלמעלה - גרמו לכך, שהיום, שש שנים לאחר שהבראתי, חיי טובים יותר, מלאים יותר ובעלי משמעות.

את אשר למדתי מניסיוני האישי במסע לחיים תרגמתי לסיפורים קצרים ומעוררי מחשבה. הסיפורים יפגישו אתכם עם סיטואציות הלקוחות מהחיים של כולנו, לעיתים קומיות ולעיתים קצת פחות, ובשורה תחתונה שתמשיך להדהד וללוות אתכם הרבה אחרי שתניחו את הספר מהיד.

כל הסיפורים נערכו על ידי העורך המוכשר, שלומי חסקי. חלקם פורסמו בדף הפייסבוק שלי וזכו לתגובות נלהבות. רובם – עדיין שמורים בתיקיה הפרטית שלי במחשב, ממתינים בהתרגשות לצאת אל האור.



הנה סיפור לדוגמא -


אתמול חיפשתי חניה ליד בית המשפט המחוזי בירושלים, משימה כלל לא פשוטה, אם לוקחים בחשבון שבעוד דקות ספורות עומד להתחיל הדיון שאליו הוזמנת וכן שאין באזור מגרש חניה מסודר.

למזלי, לאחר כמה דקות של נסיעה הלוך ושוב מצאתי חניה לתפארת במרחק של כמה מאות מטרים ממקום יעדי. בעודי מסדרת את החומר שהיה עליי לקחת לדיון, קרבה לעברי אישה ערבייה מבוגרת, כיסוי ראש לראשה ושמלה צבעונית מבד עבה לגופה, דפקה על החלון והחלה לדבר אתי בערבית.

הייתי בטוחה שברצונה לשאול איך מגיעים למקום מסוים, אך מפני שאינני דוברת ערבית, לא מכירה היטב את האזור וזמני לא בידי – הנדתי לה בראשי לאות 'לא' עוד בטרם שמעתי את דבריה, וליתר ביטחון אף הוספתי תנועת יד תואמת.

האישה השתתקה. ציפיתי שתמשיך בדרכה, אך היא נותרה לעמוד לצד רכבי, שותקת ומתבוננת בי.

"זה בדיוק מה שחסר לי עכשיו," מלמלתי לעצמי. כעבור כמה שניות התחלתי להרגיש קצת לא נעים, ומפאת כבודה, פתחתי את החלון ושאלתי אם אני יכולה לעזור לה במשהו.

"את אמרת לי 'לא' מקודם, נכון?" שאלה-אמרה במבטא ערבי כבד.

"אה... כן, אני מצטערת. אני לא מהאזור ולא יכולתי לעזור לך," מיהרתי להתנצל.

"לעזור לי?! איך את יודעת מה רציתי אם לא שמעת אותי," המשיכה.

"חשבתי שאת רוצה לדעת איך מגיעים למקום כלשהו," גמגמתי.

"וישר אמרת 'לא'!" אמרה כמעט בתוכחה.

"תשמעי, אני קצת ממהרת אז... אני יכולה לעזור לך במשהו?" תרגלתי אסרטיביות אדיבה.

"לעזור לי?!" חזרה על שאלתה, גורמת לי לחוש כיצד חיוכי משנה פרצופו וכיצד סבלנותי מאיימת להתאדות ממני.

"א נ י  ר ו צ ה  ל ע ז ו ר  ל ך!" הדגישה מילה אחר מילה, תוך שהיא מנופפת באצבע המורה שלה באוויר.

עתה כבר הייתי מבולבלת, מאחרת וחסרת סבלנות גם יחד.

בחושיה המנוסים כפי הנראה קלטה זאת, כי לפתע דחפה את ראשה העטוף לתוך הרכב ולחשה לעברי ברוך: "אחח... י'בינתי, אם התגובה הראשונה שלך היא 'לא', מאיזו דלת ייכנסו ההזדמנויות בחיים שלך? תגידי 'כן', מה אכפת לך?!"

אז מה אתם אומרים? תגידו "כן!!" מה איכפת לכם?!? 
ומה יותר טוב ממשמע אוזניים?
אתם מוזמנים ללחוץ PLAY ולהקשיב לראיון שלי ברדיו, שם אני גם מקריאה סיפור נוסף בקולי:
בוא להיות שותפים בהוצאת ספרי אל האור, עזרו לי להגשים חלום, אך בעיקר - תנו לעצמכם מתנה. כי אתם ראויים לכך!
אתם מוזמנים לבקר אותי בעמוד הפייסבוק להתרשמות ולחברות -
אני מודה לכם מעמקי ליבי על הבעת האמון והתמיכה!!
רק רצינו לעדכן אתכם
שבשביל חוויה באמת מושלמת, עדיף לגלוש דרך דפדפן כרום, בואו לראות בעצמכם.